חג הפסח –תשע"א

אמש, ליל הסדר של פסח, היינו מסובים עם החברים, אורחיהם ומה שחשוב מכול, ישבנו עם נכדינו עינב ושרון ומה שמרנין את הנפש מכול, זו ההסבה המענגת עם ארבעת הנינים המופלאים. בראשם היפהפייה ברי, אשר נטלה חלק בתוכנית האמנותית. שטף של אושר ואדרנאלין עטפו אותנו מהצפייה בפעילותם של ארבעת המופלאים שלנו.
ישבתי, האזנתי וצפיתי בפעילות של הערב ולא יכולתי שלא להיזכר באותו יום בו גררתי את לוי אשכול לגבעה (היכן שהיום ניצב שם הסילו), ובהתלהבות אשר קיננה בי בעת היותי צעיר, שטחתי בפניו את מראה העתיד הירוק והיצרני אשר יהיה פרוש לפנינו בעוד כמה שנים. האיש הקשיש והכול כך חכם, צינן את ההתלהבות אבל בכ"ז אישר את הקמת הקיבוץ ואישורו של אשכול, פירושה כניסתה של המח' להתיישבות לעובי הקורה והכול נראה אחרת. היום, מאותו מקום, הכול באמת נראה משהו שונה לחלוטין, המטעים ושאר הגידולים מרנינים כל נפש ושובים עיני כל.
אלו לא מעשי נסים ולא מתנה משמיים, אלו הם פירות העמל והיזע של רבים וטובים ועל כך ראויים הם לכול שבח. גם היום נמצאת החקלאות היצירתית שלנו בידיים אמונות ושמע תוצרתנו נפוץ ברחבי תבל. כדברי משוררנו הלאומי: "תחזקנה ידי כל אחינו המכוננים"...
השנה, גומר חברנו רוג'ה את תפקידו כמזכיר הקיבוץ. עקבתי, כאיש מהחוץ, אחרי הגישה שלו לכול נושא, אחרי החוכמה בה התייחס לנושאים שעל הפרק. ועל הכול, האהבה למקום והמחויבות הטוטאלית שלו לשמירה על נכסי הקיבוץ כנגד כל הספסרים אשר לוטשים עין לשטחים הירוקים שלנו. הרבה יותר קל לגזול משהו מוכן ומסודר, מאשר להתחיל את הפרוייקט בגבעה חשופה. וכאשר באים אנשים ומנפנפים בשטרות ירוקים, קשה לעצור את הסחף. רוג'ה יקירי, אני בטוח כי כישוריך והלוך הרוח שלך, עוד יתרמו
רבות לכולנו. צא, הבריא, מלא את המצברים ושוב לפעילות מלאה.
וחוץ מזה, היה "סדר-פסח" מהנה מאד. התוספות של הסדר הקיבוצי ושילובם במסורתי, שומרים על ערכו של החג המסמל את האביב, החירות ואהבת הארץ וטוב חג אחד מוצלח מעשרות נאומים של פוליטיקאים מתלהמים. רק בנושא אחד ומאד כואב, לא השתנה דבר וזה שובו של גלעד שליט בריא ושלם לחיק משפחתו ואל כולנו.
למרות גילי המופלג וחדות הזיכרון שלי, אפילו אני לא זוכר בדיוק מה קרה בזמן יציאת מצריים. איננו יכולים היום לומר בוודאות היכן היה נס ואיך התבצעו הנפלאות ומה מכול אלו הן מעשיות ואגדות. איננו יודעים אפילו איזה הר מכול ההרים המרהיבים הוא ה-הר!
במחקר המודרני, מצביעים על הר עריף, כמתאים להיות ה-אחד, אבל כבר נכתבו ספרים הקובעים בפסקנות כי זה בכלל לא שם. לדעתי הפרטית בהחלט, הר סיני הוא ההר השני בגובהו באפריקה, הר קן-יה. כך הוא נכתב במקור, המדינה קניה קרואה ע"ש ההר ובשום אופן לא ההיפך. אם זה הוא הקן של הרבש"ע, אז אולי הכול נעשה שם. מה גם שקשה למצוא אזור שיכול להכיל שש מאות אלף בני אדם ומספר עצום של צאן ובקר. חוץ מזה, במרחק לא גדול משם ניצב הר געש כבוי בשם לונגונוט ואשר היה פעיל אז. זה ממש מתאים לנאמר בתורה: "והעם רואים את הקולות", איך אפשר לראות קולות אם לא בפעילות געשית. גם עשרת המכות, נחקרו ויש חוקרים המייחסים אותן להתפרצותו של הר הגעש הענקי באי היווני סנטוריני, זה אירע בערך באותו זמן של יציאת מצריים.
הסברה המקובלת היא שבמחצית האלף השני לפני הספירה, פרץ הר הגעש הענקי שהיה במפרץ שעל יד האי סנטוריני ובמשך כשבועיים, המטיר אפר, בוץ וגפרית לגובה רב מאד וזה הגיע למרחק רב, שרידי האפר שלו, התגלו בקליפורניה. על האי עצמו, הייתה עיר אשר בזמנה הייתה אולי הגדולה מכולן. העיר, אשר שמה הקדום אינו ידוע, נקברה תחת פליטת ההר ונשמרה שם כשלושת אלפי שנים. רק במחצית המאה הקודמת, התחילו לחפור
ולגלות יצירה מהממת של עיר אדירה.לדעת חוקרים אחדים, הרי שהשבועיים של ההתפרצות, הותירו לחלק מהתושבים מספיק זמן לעלות על הספינות ולהימלט לכוונים שונים, חלק מהם היו בעתיד לעם הפלישתי שמצא מקלט בשפלה הדרומית. גם מה שאנו מכנים "מכות מצריים", מוסברות אחת לאחד כתוצאה של ההתפרצות הזו. לאחר השבועיים הנ"ל, קרס ההר אל תוכו, בקריסתו נשאבו מים רבים מאד אל הלוע, בהתפוצצות הנוראה אשר באה, נוצר צונאמי אדיר שהרס את כל צי הסוחר של כרתים, צי אשר בעזרתו שלטה כרתים ברוב חלקי ים התיכון המזרחי. זה גם היה סופה של הציביליזציה המינואית אשר נחשבת לוותיקה בין כל האירופיות אשר צמחו בעקבותיה. איני מתכוון להלאות אתכם בניתוח המחקרים שנעשו, או שרק התכוונו לכך. אם למי שהוא יש עניין לנבור בחומר, מצויים לשם כך פרסומים רבים.
מובן מאליו שהפסח קיבל צביון ודפוסים אחרי ההשתלטות על הארץ ובניית בתי המקדש. הארץ הייתה זבת חלב ודבש והמעשרים שהובאו בזמן העליות לרגל, פרנסו יפה מאד את צבא הכוהנים והלויים המופקדים על ביצועם של הטכסים כפי שנעצבו לאורך הדורות. חוקי המשחק עוצבו ונקבעו סופית בזמן כתיבת המשנה והתלמוד, כלומר, מאות שנים לאחר מעמד הר סיני.
לא משנה מתי בדיוק וכיצד התבצעו הדברים בימים ההם, בימינו מהווים חגי ישראל תלכיד לתערובת האנושית שלנו. הגיע הזמן לחוג על המוסכם ולהשאיר את הפולמוסים לעיונם ודיונם של מדענים מוסמכים,