אחרי מות...

בזמן האחרון, אנו נמצאים בתהליך של הספדים על אנשים אשר הערכנו מאד. הראשון היה אריק איינשטיין, עליו כבר כתבתי הספד, לפני שהספקנו להתאושש מלכתו של אריק, פרש מאתנו המצחיקן הנפלא ספי ריבלין. עדיין צעיר ובמיטב כושר היצירה שלו. ספי נלחם בעוז במחלת הסרטן הארורה שפגעה במקום החשוב ביותר לאמן הבמה-במיתרי הקול. קשה מאד היה להסתכל עליו מתענה בראיונות עד שבסוף נאלץ לענות בכתב במקום לנצל את לשונו החדה, כפי שהורגלנו לקבל ממנו מלוא חופניים במשך שנים רבות ומאד פוריות. ספי היה סמל לאופטימיות בלתי נדלית רצינו להאמין בכוח רצונו העז, יתגבר אפילו על הצרה הזו, צרה שגובה מאתנו מחיר כבד מנשוא. אין לי כוונות לייצור ממנו דמות של צדיק בדורו, אבל הכישרון המולד לשעשע אנשים כה רבים ובעלי דעות מנוגדות זה מזו, מעמיד אותו במדרגה הגבוהה של צדיקי הדור. טוב שבדורנו ניתן ליהנות מתעלולי ספי המוקלטים בכול דרך אפשרית. היה שלום ספי אנחנו נמשיך לצחוק הודות לירושה העשירה אשר הותרת מאחוריך ואתה יכול להצטרף לשייקה אופיר ליוסי בנאי ולכול היתר, אתם מהווים נבחרת בלתי מנוצחת.

והשבוע, הלך לעולמו איש אשר מזמן הפך לאגדה. שם, בקצה הדרומי של אפריקה, עצם את עיניו לנצח, האבא של דרא"פ הנוכחית "מדיבה" כפי שכונה בפי בני עמו, נלסון מנדלה בשמו הרשמי. שבע שנים וסבל משך את חייו לאורך 96 שנים. היו גם לפניו לוחמי חירות ויהיו גם אחריו, אבל איני מכיר עוד מנהיג מחתרת אשר יצא לחופש ולמרות משקעי העבר הכול כך כבדים, לא יצא למסעות של טבח ונקם באויביו אלא למסע של פיוס אשר הוכיח את עצמו כנשק רב עוצמה בדרך לשחרור עמו משלטון רודני אכזר ומתנשא. הכול בשם האל העליון. איש צנוע ועניו, לא מילא ביטנו בממון עתק, לא כפי שעושים יורשיו על כס הנשיאות, אשר הפכו להיות עשירים מופלגים תוך זמן קצר ביותר, אלו הולכים בדרכם של כל שליטי היבשת השחורה. מנדלה הותיר אחריו מורשת מחייבת, אבל לא עושה רושם שהם הולכים בעקבותיו. ואנחנו? טוב ששאלתם, אנחנו חייבים כנראה לנהוג בשיא הטמטום האפשרי, מובן מאליו כי ראש ממשלתנו הנאור, לא מסוגל לתת כבוד לנשיא אשר טובת עמו היא נגד עיניו ולמרב החוצפה, לא סידר לעצמו מיכל גלידה על חשבון המדינה. העמדות אשר היו נר לרגלינו ננקטו בהתאם לצרכים ביטחוניים וכלכלים שאיני מזלזל בהם כלל ועיקר, אבל היכן נעלמה הראיה לטווח רחוק? בשביל זה צריך את משה רבנו ומה שיש לנו כיום, זה קים-ג'ונג-ביבי שאולי מתכוון להכריז על עצמו כמלך או כקיסר, או שהוא פשוט לא קיבל אישור לנסיעה משלדון או ממיט . התואנה שהעלויות הרתיעו אותו היא בבחינת לעג לרש, זה עתה חזר הזוג המלכותי ממסע תענוגות מפרך באיטליה, כך שאי אפשר לדרוש מהם שיצאו למסע שאין בו תענוגות ועוד למדינה אפריקאית ענקית שהיה בידיה לנפץ מעט מהחרם עלינו. אבל בשביל זה צריך גם קורטוב של שכל ישר ודאגה לטובת המדינה. אז היכן לוקחים את הקורטוב הזה? בודאי שלא בלשכה המנופחת ולא בממשלה הנוכחית. כל ראשי המדינות החשובות בעולם, היו נוכחים בטקס וראש ממשלתנו היה יכול למצוא תחבורה כפי שקרה עם יו"ר הכנסת. אז אולי תעשו לנו טובה ותפסיקו לזבל את השכל בענייני ביטחון. מה ? יו"ר הכנסת לא צריך כיסוי? לא נורא, עוד ימותו מנהיגים חשובים גם בארצות  "תרבותיות" שם בתי המלון מאפשרים לצמד/חמד ליהנות ולא רק להפגין נוכחות.

אביהו נלסון, אילות, 12.12.2013

אריק איינשטיין

היום, לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה תשע"ד, נפרד העם בישראל מהבכיר והמופלא בזמרי העם. כדברי ח.נ. "היה איש וראו איננו עוד". דווקא בתקופה בה מתהדרים "מלך" ו"נסיכים" שלנו, בשערוריות מין, שחיתות ובצע כסף וגם בשפה עברית נלעגת, דווקא עכשיו הלך מאתנו האיש הצנוע, רב הפעלים והטוב בזמרים וביוצרים. מלח הארץ במלוא מובן המילה. אריק, בן למשפחת אמנים, איש יפה תואר ומאידך גם צנוע, עניו וביישן. לא הכרתי אותו אישית ומעולם לא נפגשנו, אבל הצלילים שבקעו מגרונו, הנעימו את חיינו והיו פס-קול לדרכנו. אין לי כוונה להפכו לצדיק תמים ואף לא למלאך מהשמים, היה איש בין אנשים, היו לו, מן הסתם גם תאוות ורצונות משלו. אבל גדולתו היא בזה שמעולם לא דחק את עצמו לראש הרשימה ומעולם לא החשיב את עצמו ל-"מלך" או לבעל זכויות יתר בגלל עברו והודות לייחוסו. רק עם לכתו לעד, התבררה האהבה לאין שיעור שהייתה אליו מכול קצות הארץ ומכול צבעי הקשת הפוליטית. עצם נוכחותו בסביבה יש בה כדי לטהר ולו במידת מה את הצחנה שאפפה לאחרונה את עולם הזמר העברי. נראה כי לא די בבנות מעורטלות על הבמה ואו בתסרוקות גבריות מוזרות, כדי להפוך כל מיני "מקופחים" למינם מצרחנים לזמרים. כבר היו לנו תכניות זמר יותר מוצלחות מאלו הממלאות את המסך הקטן בימים אלו, ובהחלט ניתן היה להחליף חלק מהקריקטורות שכבשו את כסאות השיפוט במי שיבין היטב כי לא הוא ה"כוכב" המיועד. יש לנו כישרונות למכביר ולא חייבים להמתין לפטירתם ע"מ להללם. לפחות , היום  השמיעו לנו המון מצלילי קולו של אריק ולא ידוע לי על רקוויאם  טוב יותר לזכרו. עוד נחזור ונשמע מיצירותיך, היה שלום איש יקר.

אביהו נלסון, אילות, נר חנוכה ראשון, תשע"ד, 27.11.2013

הממשלה

רוח המלחמה והגבורה, התלבשה על ממשלתנו הנאורה ומהתקשורת נראה כי הללו לא ינוחו ולא ישקטו עד שנכריז מלחמה על ארה"ב. בשנותיה הראשונות של המדינה, הילכה כאן בדיחה כי היות ואמריקה משקמת בצורה מושלמת את אויביה המובסים,(ראה ע"ע גרמניה ויפן) אז כדאי להכריז עליה מלחמה, הם כמובן ינצחו ולנו תיגמרנה כל הצרות!

קם אשכול-שהיה מפורסם כבעל חוש הומור מפותח-והגיב : אבל מה יהיה אם אנחנו ננצח? קם ה.מ. שלנו ותקף בחריפות יתר את נשיא המעצמה היחידה בתבל אשר מקיימת איתנו יחסי ידידות ואשר מאכילה אותנו ומקיימת את צבאנו בכול מאת האחוזים. אם כך, אז באמת מגיעה להם יריקה בפרצוף ובעיטה בתחת. מה הם בכלל חושבים להם ? לנו לממציאי התנ"ך הם יאמרו מה לעשות ?!! הרי לאדמו"רים שלנו יש שיג ושיח עם הרבש"ע דיבור חפשי וישיר, בדיוק כמו שהיה להם בזמן החורבנות מהמקדש הראשון ועד השואה הנוראה של אירופה. אלו אומרים אבל ההוא פשוט לא עונה. אולי כהו אוזניו מפאת גילו המופלג ואולי אנחנו באמת לא ראויים לתשובה.

אבל לפי איך שאני רואה את השתלשלות העניינים, זה פשוט עניין של צבע עור וכאשר הצבע מביא עימו השקפת עולם מעט יותר ליברלית, אז כל שמי הקפיטליזם החזירי נופלים להם על ראשם ובמיוחד על ראשיהם של מיט&שלדון. נצחונו של אובמה היה עבורם אסון ברמה של יום הדין. מה גם,שאמריקה מתקרבת למצב של אי תלות בכול הנוגע לאספקת דלק ואצלם זו ממש שווה ערך לאסון קומוניסטי. עם כל הטענות שהיו לי,ועדיין ישנן, כלפי ראש הממשלה וחבר מרעיו מעולם לא  פיללתי כי בגילו הצעיר הוא יאבד כל רסן וכול איכות שלטונית, עושה רושם כי הוא ייעד את עצמו להעסקה משתלמת אצל שלדון או אצל רומני. לא האירנים הם בעייתנו המרכזית. האויב המר והקשה ביותר של מדינת ישראל, היא הביורוקרטיה השטנית שלנו. אבל מה כבר ניתן לבקש מפקיד אשר כל כישוריו הם עמדתו בכנס המפלגתי. וכמה בוחרים הוא יוכל להביא. ההנהגה המפוארת שלנו, משוכנעת כי יהדות ארה"ב האדירה לא תרשה לנשיא שלהם לגעת בנו. עובדה היא כי שונאי ישראל (והם רבים מאד) משוכנעים ומשכנעים את כל מי שמוכן להאזין, כי אכן המעצמה הגדולה בעולם רוקדת לפי החליל שלנו, במצב הזה מן הראוי היה פשוט לסתום את הפה, אבל אצלנו ? כל נאד נפוח פוער את פיו במלוא העצמה, כי אחרת איך "כולם” יידעו שהדובר אכן מצוי בסודם של דברים. כמו ששנו חזלינו: החכם בעת ההיא ידום, אבל היכן מוצאים היום חכמים בממשלה ובכנסת-בוודאי שלא. אני מציע לכול העם לעיין שנית בדברי הנביא ישעיהו (פרק א'). אז אולי תגיע רעידת האדמה לאזור המועד באירן ובא לציון גואל. אבל הרבה יותר פשוט זה לנפנף מעלינו את המכשלה הנואלת שלנו. שלדון יישאר קורח גם בלי "ישראל היום".

אביהו נלסון, קיבוץ אילות , 16.11.2013  

חי לרצח

18 שנים חלפו מאותו ערב נורא וארור, הערב בו נרצח ראש ממשלתנו ומפקדנו הנערץ-יצחק רבין ז"ל. השרץ המתועב אשר לחץ על ההדק, נתפס נאסר ונשפט למאסר עולם.

אכן עונש כבד למדי, אבל לפי החוק הליברלי שלנו, הצפעוני הזה נהנה מזכויות רבות, בהן הזכות לפרות ולרבות באמצעות הטרימבובלר הנימפומנית שלו. באמת, רק זה חסר לנו.

השרץ, נתפס והואשם, אבל מה קורה עם שולחיו ?! "צדיקי הדור" ומורי דרכו ? כלום ואפס, הם ממשיכים בהסתה למרד, באי ציות לשלטון החוק ובינתיים, שולחים ידם לקופה הציבורית והכול "בשם שמים" ! איזה שם ואילו שמים !!!

גורלי, גלגל אותי לפלמ"ח, בשנת 1942 כלומר, לפני שבעים שנה. ה-מ"מ הראשון שלי היה לא אחר מאשר יצחק רבין. היה כבן עשרים בלבד ומסביבו כבר ריחפה הילה של מפקד נערץ ומנהיג מלידה. יצחק היה אחד משלושת המובילים של חיילי האנז"ק שיצאו לשחרר את סוריה ולבנון משלטון וישי, שני האחרים היו משה דיין (שם איבד את עינו) ויגאל אלון זכרם לברכה. רבין היה הזוטר שבחבורה אבל זכה להערכה ענקית של צבאות הברית. מה שאפיין את רבין, היו הרצינות העמוקה אשר נשא על גבו בכול תפקיד ועמדה במהלך חייו, יותר מכול, הוא סלד מהמילים "סמוך" "יהיה בסדר" וכד'. יצא לי לשרת תחת פיקודו בחט' הראל וכאשר פקד על הכוחות במבצע ע'. בתקופה הקשה במלחמה על הדרך לירושלים, כאשר חטפנו אבידות נוראות וסבלנו מחסור מביש באמצעי לחימה, נהג מטה הפלמ"ח, לשלוח את יצחק לשיחות עם הלוחמים, הודות לאמון שרכשנו כלפיו, שינסנו את מותנינו  והמשכנו במערכה. רבין, בניגוד למפקדים בכירים אחרים, חש תמיד אחריות לנפילתו של כל חייל או מפקד. כך הוא הנהיג וכך נטע בנו ערכים של כבוד לחיי האנשים הנתונים למרותנו והכול בלי לוותר על ביצוע ההוראות כלשונן.

לפני כאלפים וחמש מאות שנים, כבשו הבבלים והחריבו את הבית הראשון, את העיר י-ם ואת הארץ. על מעט היהודים שנותרו בארץ, מינו פקיד מטעמם בשם גדליהו בן אחיקם בן שפן. קמו עליו כמה חמומי מוח ורצחו אותו, ומה עשו חכמי ישראל בימים ההם? הכריזו על ג' תשרי יום צום ואבל. תקנות אלו חיות וקיימות אצלנו עד עצם היום הזה. והנה לפני חי שנים נרצח ראש ומנהיג אשר לא מונה ע"י הבבלים אלא היה עצם מעצמותינו ובשר מבשרנו, איש אשר הקדיש אח חייו לביטחון ישראל וכ-מר ביטחון, נורה בגבו.מובן מאליו כי עכברושי הביבים לא מצאו עוז בלבם  להתייצבות חזיתית  מול קורבנם וליתר ביטחון, חרצו את הקליעים  למה שנקרא בפי העם "כדורי דום-דום", זו הייתה שיטה אשר הייתה נהוגה אצל הכנופיות בכול מאורעות הדמים בארץ. הצפעוני הזה עוד היה נתון לשטיפת המוח של רבניו, היה משוכנע כי הציבור יריע לו, אבל כאשר גמרו לרקוד על הדם השפוך ירדו מיד למחתרת (עד יעבור זעם ). נראה כי ההמון הנוטה לפאשיזם, מכיר את העם טוב יותר מהמנהיגים השפויים. היה מקום לקוות כי מנהיגינו דאז, יתעשתו מיד וייצאו בעוז נגד הקלריקל-פשיסטים להוריד את השחצנות הזו לפח האשפה של ההיסטוריה.. אבל מנהיגינו היו עסוקים במילוי המכנסיים ובספירת הקולות של החרדים ודומיהם. אחרי הכול, מהו כבר ראש ממשלה לעומת גדליה-בן אחיקם? ואיזה ראש ממשלה !!! בצער רב מאד, אנו עוקבים אחרי מהלכי ההיסטוריה מימי שאול המלך ועד היום הזה ונראה כי מאומה לא נלמד . אנחנו נוהים אחרי מפריחי משיחים בקלות רבה בהרבה מאשר אחרי מנהיגים הגונים ושפויים.

אנחנו במשפחתנו, נושאים את זכרו של הנרצח בקראנו את נכדנו אשר נולד חמישה ימים אחרי האסון.שמו בישראל : ערד/רבין נלסון.

יהא זכרו של יצחק רבין שמור עמנו לעד.

ארבעים שנה

עברו כבר ארבעים שנה מאותו יום נורא, יום פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ואולי צריך בכלל לכנותה מלחמת היוהרה, כי בלי צל של ספק, ניתן היה למנוע אותה ולחסוך את המספר העצום של קורבנות שווא. גיבור הקונספציה, ראש אמן דאז, חי וקיים ועוד הרבה נזק בגילויו של הסוכן הבכיר שלנו במצרים. אבל האשם העיקרי, הוא שר הביטחון המיתולוגי, משה דיין. עם תום הקרבות בששת הימים, הצהיר הנ"ל כי עלינו להתבצר על קו הגבעות ע"מ לאפשר לנאצר לנקות את התעלה מהאניות התקועות ולחדש את השיט בה. רעיון זה נדחה בשצף קצף ע"י הימין והדתיים ושר הביטחון היה טרוד בעניינים אחרים ולא ראה לנכון לעמוד על דעתו אשר בהתחשב במעמדו בממשלה ובמדינה יכול היה לכפותה על צ.ה.ל. במקום להפעיל שכל ישר ולצפות לטווח ארוך, גרמנו להשתוללות נוראה של קבלנים, מה שהזכיר לי את קו-מז'ינו בצרפת, ערב מלחמת העולם השנייה. את דעתי זו, הבעתי כבר אז ועל כך כמעט נערך עלי לינץ'. הייתי בביקור בתעלה כשנתיים לפני 73', וההזנחה ממש החרידה אותי. שאלתי את מפקד הקטע כיצד הוא חושב להפעיל את "המתקנים המיוחדים" בשעת צרה כאשר הכול מוזנח ומלא חלודה. התשובה הצפויה הייתה: "סמוך הכול יהיה בסדר". כפי שלמדנו בעבר, כאשר מישהו אומר לך "סמוך", תתחיל לדאוג. היחידים שהרוויחו מכול העניין, היו הקבלנים הרבים שקצרו הון בגלל זה שאף אחד לא ההין לומר מילה על המעסיק "הקדוש" – משרד הביטחון. הכסף שנשפך שם לריק, היה מספיק אפילו למילוי הבור של יאיר לפיד. וכדרכם של מתעשרים בחטף, ברח הכסף רובו למקלטים הקבועים. אמש, צפיתי בערוץ 10 בסרט על הכיבוש המיותר של העיר סואץ, האבידות המיותרות והפצועים אשר לעולם לא יחלימו מההלם הזה, דברי ההבל הנשפכים היום לזכרם, לא יחזירו אף אחד מהנופלים לחיים. זו לא הייתה פעם ראשונה בהיסטוריה הצבאית שלנו, בה מחליטים גנרלים על כיבוש מקום מסוים אך ורק למען התפארת האישית שלהם. בששת הימים, התבקש מפקד הצנחנים להמתין לחטיבת הטנקים "הראל" בפיקודו של אורי בן-ארי אשר דהרה לכוון ירושלים והייתה כבר במרחק של חצי יום נסיעה מגבעת התחמושת, התגובה הייתה: "אני לא אתן לאורי בנר לקחת ממני את שחרור ירושלים". והוא באמת לא נתן אלא השכיב כמה מטובי בני ישראל על במת הניצחון וזה אכן מפאר את שמו עד עצם היום הזה.

אני מקדיש כתבה זו לזכרו של קצין הצנחנים שאול (בוקי) אבס, בחור מיוחד, שונא מלחמות, חברי לספסל הלימודים בפקולטה לחקלאות וחבר קרוב ואהוב. נרצח סתם ברחובה של סואץ.יהי זכרו ברוך.

אביהו נלסון, אילות , 15.09.2013   

על הצביעות

ציטוט: "אל תיראו מפני הפרושים ואת תפחדו מפני הצדוקים, אבל היזהרו  מפני הצבועים". כך אמרה  שלומציון המלכה כצוואה לבניה יוחנן הורקנוס ו-יהודה אריסטובלוס, נסיכי הכתר הפרועים. חכמה הייתה המלכה, הלוואי והייתה לנו אחת כזאת בימינו. ולמה אני מכוון ? ישבה חבורת ליצנים בהנחיית ליאור שליין והעזה להתבדח על נושאים הקשורים בשואה. מיד התעוררו כל הכתבנים, הפרשנים והצדקנים (ויש לנו רבים כאלו) וצקצקו בלשונם ובמקלדות המורעלות שלהם בזעם ובצדקנות. היות ולא הייתי נוכח פיסית בדבר הנורא הזה, נמנעתי תמיד מדברי ביקורת על התנהגות המוני העם בזמן ההוא, את זעמי הפניתי כלפי המנהיגים הדגולים אשר ידעו היטב לברוח בזמן. מה שעורר אותי לגעת בנושא, הוא מצבם הנורא של רבים משרידי השואה, בעוד כמות אדירה של כסף השייך ברובו להם, תקוע במרתפי בנק מאד מכובד ואי אפשר לגעת בו אפילו שיש בו עוגן הצלה לקשיים המבישים בהם נתונים השרידים. אז היכן הם כל המצקצקים? הם נאלמו דום. הרי מדובר בדבר המקודש ביותר לעסקונה שלנו, כלומר זה הכול עניין של כסף ובכסף, כידוע, אסור לגעת כל עוד הוא לא מכוון לבחירות לרבנות הראשית, למרכזי המפלגות וסתם "מקורבים". אולי נוכל לזכור באיזו רוח קרב נלחמו בבנקים השוויצרים, אבל בשלנו-חס וחלילה מהטרדת הבנק. אז מה אם ניתן להקל ולו במעט על הסבל של שארית הפליטה? הרי הם הולכים וכלים ממילא אז למה להטריד את מנוחת האוצר הגנוז? הרי צריך לעבור אצלנו כזו ביורוקרטיה, אז שיכחדו !! אין לי יומרות להיות מבקר טלוויזיה ובד"כ אני נהנה מהחבורה של שליין, נהנה מאד, לכן לא אומר דבר על מה שקרה אצלם בשבוע שעבר, אבל הצטמררתי למראיתם של זוג הסנדלרים הקשישים אשר שיני הביורוקרטיה ננעצו בהם כמו ערפדים. מזל שיש גם אנשים טובים אשר התנדבו לעזרה אבל אפשר היה להימנע מחלקים רבים של הסבל, רק עם מעט רצון טוב וממשל הוגן אבל היכן מסתתר לו ממשל כזה ? אולי על המאדים?

עניין אחר, השבוע נערכו בחירות לרבנות הראשית, הבחירות לוו בהשמצות כאלו אשר הגעילו אפילו א-תאייסט כמוני. הגדיל עשות זה המכונה גדול בתורה, גאון הדור וכו'. מה הפלא ? הפחד מאבדן בור השומן של תעשיית הכשרויות מעביר כנראה, אנשים על דעתם. אם לזה הם קוראים כבוד התורה, אז שיהיה להם לבריאות. בכול אופן, לא יהא חלקי עימם. אז שיהיה לנו סופ"ש נהדר, לוהט הוא יהיה ממילא. 

אביהו נלסון, 26.07.2013

תג מחיר

כבר זמן רב עוסקות חבורות של פורעים צעירים, בהשחתת רכוש, כתובות נאצה וניסיונות רצח, הכול בשם ההלכה ובשמו של הקב"ה. לכול שאלה הם עונים כי "הוא" ציווה זאת עליהם. אני תוהה איך "הוא" התקשר איתם ? בסמרטפון, ב-אס.אם.אס , בטלפון או בחלום  בהקיץ.? כל דברי ההבל "שהכול כתוב" מתאים יותר לסיפורי גן הילדים, אגדה זו נכתבה כבר בימי חורבן בית ראשון, בית שני ור' עקיבא שהכריז על בר-כוכבא כמלך המשיח וגרם לעם שואה נוראה. אז מה? הפרחחים האלו גדולים מר' עקיבא ? אבל הבעיה היא לא בכנופיות  אלא באלו השולחים אותם "בשם שמים" . הריני שואל, היכן הם אותם שמים ועל מי מהם יושב "הוא" במרומים? בני האדם כבר נחתו על הירח, חללית מעשה ידי אדם, כבר נחתה על מאדים, חללית נוספת מרחפת  למרחקים עצומים ובכלל הגודל של גרמי שמים והמרחקים העצומים בתוך הגלקסיה שלא לדבר על המרחקים ביניהן.  אז אולי הגיע הזמן להפסיק לנו את זיבולי השכל? האדם, התפתח במשך שנות האבולוציה, עד לרמה המאפשרת לנו אורך חיים ואורח חיים משופרים ותהה זו איוולת מוחלטת אם "נצליח" להרוס את עצמנו. הבעיה שלנו היא שהעבודה והעזרה ההדדית, הפכו להיות דברים מוקצים והטפילות היא השולטת והממשלות האחרונות, גדושות באנשים אשר כל עניינם הוא התעשרות, בצע ונדל"ן אישי, רצוי בחו"ל . ומה יהיה על כולנו ? מרימים עיניים לשמים ואומרים בדבקות גדולה :"הכול בידי שמים" וממהרים אל המטוס הראשון. עד היום, השתוללו אבירי תג מחיר במקומות רבים בארץ, הפעם הם הוסיפו חטא על פשע ותקפו את תושבי אבו גוש, אלו הם אולי הציונים האחרונים בארץ. אני עצמי חייתי בכפר הזה בתקופות שונות של מלחמת השחרור, ביה"ח החטיבתי, פעל זמן רב במנזר וזכינו לקבל עזרה רבה מהתושבים. על כך באמת מגיע להם "עונש" כבד, כי מה פתאום הם נותנים כתף בזמן ש"צדיקי הדור" מפגינים נגד הציונות ובעד המלך עבדאללה, מאורע כזה חזיתי במו עיני לאחר מבצע "נחשון", אחרת לא הייתי מעלה על דעתי כי דבר כזה ייתכן. אבל, כל עוד שולטים הפשיסטים עלינו, נראה כי "להיות עם חופשי בארצנו", היא משאלת לב בלבד והם לא ינוחו ולא ישקטו עד שיביאו לחורבן שלישי והפעם חורבן סופי. חז"ל, פסקו כבר מזמן (פרקי אבות) את הפסוק האומר: "אהב את העבודה ושנא את הרבנות", אמרו וידעו היטב מה הם אומרים. ויוכיחו זאת היטב הרב מצגר מצד אחד והרב המגדף מאידך. עסקי הכשרות השמנים, חשובים הרבה יותר מטובת המדינה ותמיד אפשר לגלגל עיניים לשמים ולהצהיר כי זו ההלכה מסיני. מזל שהנשיא השחור הוא נשיא ארה"ב, ואיך חירפו וגידפו אותו מנהיגינו הכול כך סתומים.

אביהו נלסון, אילות, 23.06.2013   

חג השבועות

עוד מעט חצות, חזרנו הביתה מבילוי של הבאת הביכורים-בפעם המי יודע כמה. הטקסים הפעם היו מעט חדשים לעומת השנים הקודמות, ויש לציין כי היו רעננים בהרבה מובנים ואולי גם קצרים מקודמיהם. הייתה אווירה נפלאה ואיני בוש להודות כי התמוגגתי ממש. מה הפלא? הטכס נוהל ביד רמה, בידיה האמונות של רוחה נלסון ובין המבצעים הרבים, בלטו בני החמולה שלי, החל בעינב ושרון וכלה בנינות המקסימות ברי ו-תאיר אשר יופיין ומאור פניהן, ידוע ברחבי הקיבוץ. שורת המקהלה וצוותי הריקודים, נשענו על כוחות צעירים וזה היה נפלא ! בורכנו בקהל זאטוטים מרשים, על זה כבר נאמר כן ירבו. באמת ובתמים ניתן לומר כי על אפם וחמתם של כל הצוררים (מבית ומהחוץ), אנחנו יושבים על אדמתנו, עובדים אותה ונהנים מפירותיה, עבורי בתור הדינוזאור של האזור, יש את מלוא הנחת ממלוא הטנא. אני עדיין זוכר את המקטרגים הרבים אשר טענו במלוא הלהט האידיאולוגי, כי נטיעת מטעים בערבה, זו ברכה לבטלה!! וכי כל החקלאות בערבה, חייבת להתרכז בירקות ופרחים וכול זה בעבודה עצמית בלבד. כיום מהווים מטעי התמרים את עמוד השדרה של המעשה הגדול של מפעל ההתיישבות במדבר הזה. ברכות מלוא הטנא לכול העוסקים במלאכת קודש זו. ישנם הררי פירושים למעמד הר סיני ולחג מתן התורה, אבל, אם נעיין בקפידה בכתוב שם, נוכל לטפוח לעצמנו על הכתף, מה שאנחנו עשינו ועדיין עושים כאן, אלו הם הפירושים ההגיוניים לכתוב בתורה וכול הפלפולים, החרמות הניסים והנפלאות והאיסורים הרבים, אינם אלא כסות לבטלה, טפילות וכפיות תודה.

המצווה הראשונה הקשורה לחג, אומרת "וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ תחילה", איך זה מתיישב עם "תורתו אומנותו"- לרבנים פתרונים. כל מהות הציונות ושיבת ציון בכללה, מסתכמת בהפרחת השממה, אם זו שממה של ממש ואם זו השממה של אבירי הנדל"ן ויתר הספסרים. הודות לגילי המופלג, אני זוכר היטב חלקים גדולים של ארץ ישראל הנראים כנמצאים בשלב מתקדם של מדבור. אין זה אומר כי היינו נקיים משגיאות כמו ייבוש החולה למשל, מפעל לאומי שזכה בזמנו לתרועות ולשבחים. היינו אמורים לקחת דוגמה שלילית זו בחשבון כאשר מכרנו בנזיד עדשים את הזכויות על ים המלח הנפלא והרי הוא הולך וכלה. אבל תאוות הבצע של הפרנסים שלנו, חזקה מכול עיקרון ומחסלת כל נכס לאומי אשר עדין נותר לפליטה.

להצלת ים המלח,לא צריך ואולי אף אסור, לכרות תעלה מים סוף, ישנן חלופות זולות בהרבה ויעילות לא פחות. על כך כבר כתבתי ואמשיך לכתוב, לים המלח יש לי קשר נפשי מיוחד, אני יכול להבטיח כי כל עוד נשמה באפי, לא ארפה מהנושא.

בברכת חג שמח ושלום במעוננו, שבועות תשע"ג.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות, 14.05. 2013–05–15  

עצמאות

חגים רבים לנו, לכולם יש עוגן בעבר הרחוק והקרוב. אבל עבורי, למושג "יום העצמאות" ישנה משמעות החורגת מכול החגים האחרים, כבר ששים וחמש שנים שהיום הזה מעביר בי צמרמורת. את פעילותי האישית ביום ההוא העליתי בכתב ובע"פ פעמים רבות ואיני מתכוון להלאותכם פעם נוספת.

כידוע, נולדתי בארץ הזו לפני 88 שנים, חייתי את כל האירועים, את כל הפרעות החל מאלו של תרפ"ט ועד עצם היום הזה. שכנינו הערבים יכולים לזקוף לזכותם את ההכשלה המתמדת בניסיונות שנעשו במשך השנים למצוא דרך כל שהיא לחיים הדדיים בפיסת קרקע זו, הנקראת ארץ ישראל, החגיגות אצלנו, היו יפות, מעניינות ומשכנעות. תענוג צרוף היה לחזות ולהאזין לבני המשפחה אשר נטלו חלק נכבד בביצוע המצגות השונות, ההנאה הגדולה, הייתה לחזות בנינים שלנו אשר בלעדיהן זה לא היה אותו דבר. אבל את ההתרגשות הגדולה גרם לנו אחי נתן, אשר זכה בפרס ישראל ל-"מדעי החיים", פרי עמל מחשבתי, אינטלקטואלי ופיסי של שנים ארוכות. בחוג המשפחה, ידענו כבר זמן רב על איכות עבודתו ועם זאת-ההתרגשות הייתה עצומה. בשביל לצפות במדען הפרטי שלנו, היה שווה לעבור את השוחד ששולם לעסקן של מפלגת השלטון, איזה עבודה מדעית הייתה שם? כל אחד מאתנו, שחי כל חייו במדבר הזה, ראוי לפרס יותר ממנו.

אבל כאשר עוסקים בענייני ארץ זו, צריך תמיד להיות מוכנים  להפתעות ולאו דווקא נחמדות., זה מה שקרה ב-אסרו חג, אחת הכנופיות הסלפיות, החליטה שהגיע המועד לחימום הגזרה, ושלחו לנו מתנת חג בדמות כמה טילים.

ועכשיו, נגרמו חגיגות הפאטוס ואיסוף הבוכטות של הזמרים, אז חיינו הדינאמיים מטילים אותנו באחת למדמנה הפוליטית-חזרנו אל המכתש הענק של החור בתקציב, קרדום הגזירות מונף בעוצמה וכולנו נצטרך לשלם. לפחות הייתה לנו חוויה מרנינה לחזות בהתפתלות המבישה של גפני ושות', לפני שאלו מורידים דמעות תנין כמים, אולי טוב יעשה  מר פורוש ויחזיר למפוטרי "ביקור חולים" את קרנות הפנסיה ושאר מעות אשר נגזלו בגסות בידי משפחתו, אבל אלו היו אנשים עובדים בהם כאלו שעבדו שם עשרות שנים, ולא "דוגרי הלכה" אשר כספי העם החזיקו אותם ברווחה מבלי שהיה עליהם להרוויח את פת הלחם שלהם.. לפחות יש לנו שר אוצר אשר אינו מתבייש לקרוא לילד בשמו. רק שימשיך ורק שיתנו לו להמשיך, החרדים, ימשיכו בניסיונותיהם לתחוב את אפם לבור השומן והחשש הוא כי הראש יתכופף מולם-כפי שהוא נוהג בשנים האחרונות.

ימי הזיכרון וחגיגות העצמאות כבר מאחורינו וחג השבועות מצפה מעבר לדלת, חזקה על כוחותינו כי ישכילו להרים גם משימה זו כפי שהצליחו עד עתה. תודה לכול היוזמים והמבצעים ותודה רבה וחמה במיוחד לרוחה נלסון אשר הזיזה הכול ביד רמה ובזרוע נטויה שיהיה לך המשך מוצלח לפעילותך !!

אומרים כי יש לנו ארץ נהדרת (בהשוואה למדינות הסובבות אותנו זה אכן כך),נקווה כי נצליח לנצור אותה ולטפחה, בלי טייקונים ובלי "תספורות". לכבוד יום העצמאות ה-65 , התבשרנו כי אחי האהוב, פרופ' נתן נלסון, זכה בפרס ישראל במדעי החיים, הלב מתרחב ומלא גאווה. אכן פרס יאות לאיש הנכון!!! בכול שרשרת הדורות, מקובל אצלנו כי צריך קודם כל לבצע את המשימה ורק אח"כ לצפות להכרה ותמורה, כמו שנאמר: "נעשה ונשמע". חגים שמחים עלינו.

אביהו נלסון, אילות, 24.04.2013  

יציאת מצרים

ככול שחוקרים יותר את יציאת מצרים, כך מתרבות הדעות לגבי התהליך ובעיקר לגבי המיקום המדויק של הר חורב, הוא הר סיני, הוא הר מתן תורה. רוב הנוברים בנושא, מתרכזים בחצי האי סיני ובמיוחד באזור ההר הגבוה במרכז חצי האי. אבל קצת קשה להסביר את הסתירות הרבות הכתובות לאורך כל ההגדה והמקרא. קודם כל המספרים, כל מי שביקר באזור ההר הגבוה, יתקשה להבין היכן צעדו שש מאות אלף בני ישראל על צאנם ובקרם ? אפילו וואדי פירן הנפלא, קטן מ-הכיל המון פרוע בסדר גודל זה.

לפי התיאור הבכייני על העבדות והסבל, איך הם יצאו ברכוש כבד, כסף וזהב וכו'.

מאידך, האירוע האדיר אכן אירע ולכך ישנן הערכות שונות אבל רובן מבוססות על זרועו האדירה של הבורא, זו באמת הדרך הקלה והנוחה להסביר כל מה שקורה, אז איך זה ההינו המונים אלו לבנות לעצמם את עגל הזהב ? צריך לזכור כי פרטי היציאה הכתובים במקרא ובהגדה, נכתבו מאות בשנים לאחר האירוע. רק במלוך חזקיהו על ממלכת יהודה, החלו בשחזור  ההיסטוריה של העם והעלתה על הכתב.

קרוב לודאי, כי מועד היציאה חושב נכוחה. במחצית השנייה של המאה ה-13 לפני הספירה, הייתה במרכז הים התיכון, התפרצות אדירה של הר געש אימתני במרכזו של האי אשר כיום נקרא סנטוריני וממוקם צפונה לאי כרתים. ההתפרצות נמשכה למעלה משבועיים ובסוף התקופה, התפוצץ ההר וגרם לצונאמי אדיר מימדים, תוצרים שנבעו מההתפרצות, הגיעו עד קליפורניה. עם ההתפוצצות, אשר בין השאר גרמה לחורבן הציביליזציה האירופית הראשונה, נוצר חלל גדול ריק לחלוטין. זה גרם ליניקת כמויות אדירות של מים, מה שאולי אפשר לבני ישראל לעבור בתעלה הקדומה וכאשר התעוררו המצרים, גייסו צבא והחל המרדף, חזרו המים במלוא העצמה ומחקו את הצבא הרודף. זו לא המצאה שלי ואף לא פרי דמיוני, יציאת מצרים משכה תמיד חוקרים ברחבי העולם המערבי, יש להם גם הסברים על "עשר המכות", אבל לא אעסוק בהן כאן. נזכיר רק כי במשך שבועות ההתפרצות, נמלטו מהאי רבים מבעלי הספינות הגדולות וייתכן מאד כי הם הגיעו גם לחוף הדרומי שלנו והיו למה שאנחנו מכנים "פלישתים". באי סנטוריני הנוכחי, ישנה עיר ענקית הקבורה בשכבות של בוץ ואפר. החפירות שם תארכנה עוד שנים רבות, אבל מהפינה שנחשפה, אפשר להתרשם מהעצמה, הקדמה והפאר של העיר כמו מגובהן של המדרגות. אולי משם באו שמשון שלנו וגלית הפלשתי.

ועכשיו-לנושא עצמו ?! היכן מסתתר אותו הר אדיר ונורא הוד ? שאלה טובה. עליתי לפסגות של הר משה והר קתרינה, ואכן, בעלות השחר, היקום נעטף בסיעור רגשות אדיר. לפתע, נפל לי האסימון והבנתי מדוע נבעו כל כך הרבה חזונות דווקא מהמדבר, הרי לשם נמלט אליהו הנביא מחרון אפו של אחאב. הכול טוב ויפה, אבל מה עם ההמון הסוער בקרו וצאנו? אז או שההגדה אינה דוברת אמת, או שצריך לחפש את ההר במקום אחר. ייתכן מאד שמשה רבנו אכן שוטט בסיני ואף ייתכן כי שם נקבעו הדפוסים לחוקים ולמצוות. אבל , לדעתי אנחנו מתעלמים מהמציאות שהייתה וכול מה שנעשה עד היום, נמשל לאלו המחפשים את האבידה מתחת לפנס. אז היכן מסתתר לו ההר הכול כך חשוב בהיסטוריה המערבית ? גורלי הביא אותי לשהות של כמה שנים באפריקה. כמנהגי תמיד, הרי שחוץ מהעבודה המוטלת עלי, פקחתי את עיני וכריתי את אזני להמון סיפורי מעשיות בהן גם כאלו הקשורות למוצא האדם, מאין באנו ולאן אנחנו הולכים. את ההר הראוי לשמש בכתר, מצאתי דווקא בספר מרתק של חוקר בריטי בשם: לונתיק אקספרס, יומן מרתק על הנחת מסילת הברזל ממומבסה שבחוף האוקינוס ההודי-בואך אוגנדה אשר אמורה הייתה להיות "הפנינה שבכתר הבריטי". לאחר התלאות של בניית המסילה במישורי טסאבו האימתניים, הם הגיעו אל גב ההר באזור ניירובי(פירוש השם זה מים רבים) והנה הם מגלים מצפון לנקודה הר עצום בגובהו וראשו מכוסה שלג במשך תקופות ארוכות.

שם ההר, בפי השבטים המקומיים: קן- יה !ממש כך. הדעה המקובלת היא שההר נקרא על שם מדינת קניה אבל למעשה המדינה השמיטה את המקף ואימצה את שם ההר לשמה של הארץ. אז מה פירושו שלשם זה אם לא ביתו של אלוהים ?!! הבעיה היא שהחוקרים ואו המחפשים שלנו, התמקדו בתוך הקופסה ולא הפעילו אינטואיציות אחרות וכל האחרים אשר ניסו לחפש, התרכזו גם הם באזורים המקובלים וחוץ מזה, לא כולם שלטו מספיק טוב בלשוננו עד כדי הבנת ההקשר. נוסף לשם ההר, נאמר במקרא כי "העם רואים את הקולות", איך אפשר בכלל לראות קולות אלא כאשר הר געש פעיל מתפרץ במועד המתאים. את לועו של הר הגעש הכבוי "לונגונוט" רואים היטב עד היום.

הר קן-יה מתאים גם לסיפורים על קורח (האוליגרך הקדום) וכול עדתו, ניתן להעריך כי הם פשוט נעלמו בג'ונגל הצפוף ולא נבלעו באדמה, אולי הם נעלמו להתאחד עם בנות השבטים המקומיים (ויש עם מי להתאחד). עד היום, מכונים בני שבט הקיקויו כ-היהודים של אפריקה. בחזותם הם דומים ליושבי ההר הגבוה באתיופיה ולא לשבטים הנגרואידים.  הם נחשבים לחכמים, העשירים וטובי הסוחרים של קניה. תכונה משותפת אתנו, זו הנטייה לפלגנות. ג'ומו קניאטה, אבי האומה היה אף הוא בן השבט, הנשיא הנבחר החדש, אף הוא קניאטה והינו בנו של ג'ומו מהצעירה בנשותיו.

איני יודע איך הגיעו חלק מהשבטים בסופו של דבר לארץ המובטחת וגם איני יכול להסביר מי הלך אחרי משה ומי בחר להישאר בזבת חלב ודבש האמיתית. שבט לוי, שבטו של משה, היה מוקצה וזכה לקללות מפי אבא יעקב, אז איך השתלטו הלויים על רוב העם ? נראה כי אדם כמו משה רבנו מופיע אחת לאלפי שנים. אלו שנהו אחריו, קיבלו את חוקיו ללא עוררין, רק חבל שהם עשו מזה משהו מטאפורי בלבד והרינו מפירים אותם, לעתים עם קריצה ולרוב בגלוי. משה, הראה גדולתו גם במותו. בידעו נפש אחיו, הוא הניח כי הם יעשו מגווייתו אנדרטה ופולחנים שונים ומשונים, דברים אשר סלד מהם בכול מאודו. ולכן נאמר: ולא ידע איש את מקום קבורתו.

אם מישהו נפגע מהפרשנויות שלי, אני מתנצל ומאחל לכל העם עוד חגי פסח רבים וטובים. מאד אהבתי את סדר הפסח שלנו מה גם שצאצאי המופלאים נטלו חלק בביצוע.

אביב שמח !!

אביהו נלסון, יום המימונה תשע"ג, 02.04.2013

סדרי בראשית

אז במשך דורות רבים, שרר בעולם סדר קבוע-חוץ מכמה התפרצויות, מהן קטלניות למדי.

האקלים התנהל בסדר קבוע, גשם וקור בחורף, חמים והפכפך באביב, חם עד לוהט בקיץ וסתיו נע בנעימות ובאיטיות לקראת החורף הבא וחוזר כפזמון קבוע.

השנה, נראה כי נעו סדרי בראשית, הסתיו התנהל בקור וגשם זלעפות ואפילו אזורנו החרב, לבש עוז, התכסה בעננים והערוצים היבשים, זרמו כנהרות, תופעה שחזרה על עצמה. והנה באו חדשי החורף וחודש פברואר, הידוע כחודש הקר בשנה, טמן את מנות הקור שלו וכיסה אותנו בגלים חמימים של שמש אביבית. מה שקורה היום, נראה כמו השיא של הבלגן, יום אחד קר ואביך ולמחרת כבר חם עד שרבי, נו אז מה זה אם לא שינוי סדר. יש המייחסים זאת למעשים הגרועים שלנו, אלו שגרמו לאפקט החממה, אולי כן ואולי לא, אין לי מידע מספיק בנושאים אלו ואולי כל הברברת הענקית מסביב, נובעת מהגאווה שלנו להראות שאנחנו כאלו גיבורים שאפילו סדרי בראשית נתונים לחסדינו. אולי אלו בכלל תופעות קוסמיות.-מחזוריות, כפי שהיו תקופות הקרח השונות ואולי אלו כל הגורמים הנ"ל ביחד. אני מניח כי עובדי השמיים למינם, מייחסים הכול ל"ידו הנטויה" המכה בנו על חטאינו הרבים וללא ספק יש לנו מלוא הטנא חטאים, במיוחד חטאי גזענות ושנאת הזר. דווקא אלו הנחשבים למאמינים , לוקים בזה וככול שעולה האדיקות עולה גם רמת הבערות ומעמיקה התחתית של השאול. זה נכון לגבי הקיצונים היהודים, המושלמים, הנוצרים וכול היתר.

ומפה לשם, תעלולי מזג האוויר, לא עצרו את סיבוב הכדור והיום אנו כבר בערב חג הפסח תשע"ג,. עברו כבר כ3000 שנה מיציאת מצריים, יש לציין לשבח את המדקדקים בהלכות הפסח בדיוק כמו שכתוב בהגדה, למרות שהיא נכתבה מאות שנים לאחר האירוע, שיהיה להם לבריאות. אנחנו כאן רואים בהגדה מסורת אבל עם קטעים של שירה וריקודים. הציר המרכזי בסדר הפסח שלנו סובב סביב "שבת אחים גם יחד", זו הזדמנות נאותה להסב בחברת הילדים, הנכדים והנינים גם יחד.

זה באמת לא משנה היכן בדיוק ממוקם הר סיני, כמספר ההרים שבדרך- כך גם מספר הדעות. על כך נכתוב בעתיד.

חג שמח!!!

אביהו נלסון, אילות. י"ד ניסן תשע"ג, 25.03.2013 

ארבה

ארבה

החדירה של כמה להקות ארבה לנגב, תרמה לכותרות בעיתונים ואותי החזירה  לשנת 1959 כאשר ההתיישבות בערבה הייתה בחיתוליה. היאחזות עין רדיאן הפכה לקיבוץ מן המניין ואילות הייתה עדיין פלוגה מקובצת. עד אז רק שמענו על הארבה וגם הייתה פשיטה שלהם בשנות הארבעים, אבל היו אלו פשיטות קלות וחשנו בהן רק בתחומי הארץ הירוקה כלומר השרון והשומרון. לעומת זה, בשנת '59  הגיע הנחיל מדרום וממזרח והיה ענק לפי כל קנה מידה. הממסד היה אדיש והזעקות שלי נפלו על אוזניים ערלות :"אין אצלכם אזורים חקלאים של ממש וכאשר יגיעו הנחילים לצפון-נטפל בהם". זו הייתה תגובת האגף להגנת הצומח.  אצלנו זה נראה כמו סוף העולם. למזלנו, היינו אז תחת חסותו של ארגון הדקלאים , שהיה אז ארגון חזק יחסית. הם מצידם ניערו את כל משרד החקלאות והשר הורה לאגף, לדאוג להדברה מידית. הם שלחו אלינו שני מטוסי ריסוס וגם מלאטיון לריסוס. כל הכבודה לוותה במשלחת של כמה אנשים אשר הידע שלהם בהדברת ארבה שאף לאפס והיו בהם כאלו שטענו להיותם סיירים נבחרים שהתגלו כתימהונים למדי ולכל המשלחת הנכבדה לא היה חשק רב לעשות משהו רציני. מחוסר ברירה, סילקתי את כולם צפונה, הקמתי בביתי חמ"ל בניהולה של רעייתי והודות לשני הטייסים הנפלאים, הצלחנו לעצור את השיטפון הזה.

לקח לי יומיים ללמוד את דרכי האויב ומצאתי כי הם זקוקים לטמפרטורות חמימות ע"מ שיוכלו לתפקד. כמו כן, נוכחתי כי הארבה אינו מסוגל לעוף נגד רוח בעוצמה בינונית ומעלה. עקבתי אחרי להקת ענק של הארבה ומצאתי כי הם נעצרים למנוחת לילה באזור עין עברונה. הודות למבנה הטופוגרפי של האזור, מתעצמת הרוח הצפונית עד למצב של עצירת המסע. הבאתי את הטייסים למקום והחלטנו כי נתחיל בריסוס עם אור ראשון. זה היה הנחיל הגדול ביותר של ארבה שראיתי מעודי. לפנות בוקר, התחלנו במלאכה ועד שעת ההתחממות, היה הנחיל מרוסס כולו. הארבה הינו חרק שטורף הכול, כולל את אחיו המתים, כך שצריך לרסס את החלק של הנחיל שקרוב לרוח, את היתר הם משמידים בעצמם באוכלם את המרוססים. הסיכום היה, שהענן הענקי של הארבה, הושמד לחלוטין הרחק מכול שטח חקלאי. לאות הערכה, העניקה הממשלה בונוס שמן לאגף, מזה נהנו כל עובדי האגף, כולל אלו שלא היה להם חלק כל שהוא בהדברה. ומי לא נהנה? אני שעשיתי את כל העבודה אשר פעלה מסביב לשעון. מחיתי בתוקף וע"מ שאסתום את הפה, שלחו אותי לקורס להדברת ארבה מטעם האו"ם שהתקיים באסמרה בירת אריתריאה (אז עדיין חלק בלתי נפרד מאתיופיה של הקיסר היילה-סילאסי). הקורס, בדומה למרבית הפעילות של אפ .אי.או, לא התעלה לרמה גבוהה אבל היה כר נרחב לג'ובים של אנשים מרחבי תבל. התיידדתי עם שני בני אצולה איראנים, מה שבלט אצלם, היה הידע הרב על הבארים בפריס ולונדון לעומת הידע המועט לנעשה בטהרן. שם גם החל רומן האהבה שלי עם אתיופיה בכלל ועם "ביתא ישראל" בפרט. מאז, הייתי באתיופיה עוד שלש  פעמים וזכיתי ללמוד פרקים רבים על ההיסטוריה, הגבורה, העוני המשווע ועל הפוטנציאל העצום שלא מתממש. אסיים עם סיפור מאמריקה , בעיר סולט לייק סיטי, בירת המורמונים, ניצב לו עמוד גבוה ליד ההיכל שלהם ובראשו-פסל של שחף עשוי זהב. לשאלתי, נעניתי כי לאחר הרעב הכבד של שנתם הראשונה ביוטה,הם ציפו בשנה השנייה, ליבול שיא אלא שממש לפני הקציר, הופיעו נחילי ארבה אשר איימו להשמיד את הכול. אז מה עושים "צדיקים"? מתפללים בזעקה עד שאלוהים נענה ושלח להקה ענקית של שחפים שהשמידו את הארבה והצילו את הקהל הקדוש. האזור נמצא מאות ק"מ מהים ומכאן הפלא ומעשי הניסים.

להקות של ארבה, נצפו בהמון ארצות ברחבי תבל ודווח אפילו על להקות שהצליחו לחצות את האוקיינוס האטלנטי.

ועכשיו,משהו שונה לחלוטין. אנחנו נמצאים במחצית הדרך אשר בין פורים לפסח. אמצע הדרך בין החג הפגאני מכולם-חגה של האלילה אשתר לבין חג יציאת מצריים-החג היהודי מכולם. הכיצד ?! בארץ הנהרות נהגו לעבוד גלריה גדולה של אלילים, כל אליל ואו אלילה, חגגו את החג הפרטי שלהם והיו כאלו רבים מאד. כי אחרת כיצד היו "כלי הקודש" שלהם צוברים את זהבם ומתפרנסים בכלל ? היו בהם חגים עליזים והיו גם חגים של תפילה וחשבון נפש. מסיבות שאיני יודע, היה חגה של האלילה אשתר אהוב מאד על המוני העם ונגעו אפילו בהמוני העם הקדוש. אולי הייתה זו הבכחנליה של שתיית אלכוהול ויחסים חופשים. משהו דומה משתרש גם בימינו כאשר בני ובנות ישראל מתחרים על כתר הבכחנליה של הסילבסטר בראש השנה העולמי. אבל אז, לפני כמה מאות שנים, נקטו המנהיגים הרוחניים של העם בשיטה הידועה האומרת: אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם. בימים ההם, נהגו היפות בבנות הדור, להתהדר ולעבור בסך לפני המלך ואחת מהן הייתה נבחרת כמלכה ללילה אחד והיה ונשאה חן בעיני המלך, צורפה אחר כבוד להרמונו. לצורך כתיבת המגילה, חיטטו ומצאו מישהו שיענה על התואר "עמלקי" ומי מתאים לכך יותר מהמן בן חמדתה אשר כיהן בתפקיד רם מעלה בחצר המלך וגם שנא את מרדכי היהודי על כי סירב להשתחוות לפניו, מכאן ועד עלילת הדם-הדרך קצרה. אז מה עושים ? לשם כך מגייסים את הכוח הנשי, לשם כך מגייסים את הדסה בת אביחיל, היפה בנערות האימפריה ומי יעמוד בפני קסמיה ? בודאי לא אחשוורוש אשר ידע דבר או שניים בענייני נשים. ואז באים הנסים ובאות הנפלאות והייתה ליהודים חגיגה גדולה-עד עצם היום הזה.

ואשתר הפכה לאסתר, שם שהתאזרח בתפוצות ישראל לנצח !!ולתפארת עם ישראל.

אביהו נלסון, 09.03.2013                                                                       

בואו של הצ'אק

אולי הקים-ג'ונג-ביבי שלנו(ק.ג.ב) הוא באמת כזה תותח כזמרתה של שרית חדד, או שהוא קרוב יותר להיות הברון פון מינכהוזן-הכזבן הידוע, נראה לי כי האפשרות השנייה היא הנכונה. אחרת, איך ניתן להסביר את הכישלון המהדהד בחיזוי של מי עומד להיבחר לנשיאות ארה"ב. הנ"ל שכח כי שאגה של עכבר לא הופכת אותו בהכרח לאריה. אבל מה אפשר לעשות שאצל מפלגת הטוהר וההדר, צבע עור שחור הוא בבחינת אסון נוראי. ק.ג'.ב, שכח כי הוא שולט, ביד רמה, על מדינה אשר קיומה תלוי באופן מוחלט ברצונה הטוב ובנדיבות ליבה של המעצמה הגדולה, נדיבות שלא אכזבה גם כאשר הם ומיקרונזיה נותרו המדינות היחידות בתבל שתמכו בנו באו"ם. זה לא הפריע לאמריקולוג הידוע, לבעוט בכול ערך ובכול עניין התואם למדיניותה של ארה"ב. וכדי להוסיף חטא על פשע, באו ההתערבויות הגסות של הגאון שלנו במערכת הבחירות לנשיאות ועכשיו גם למינויים של צ'אק הייגל כמזכיר ההגנה וג'ון קרי כמזכיר המדינה. אבל, כאשר עיתונאי מדליף כי אובמה חושב ש-ק.ג'.ב. מוריד אותנו לשאול, נזעקים כל אבירי השלטון בזעקות אימים: איך הכושי הזה מהין להתערב בבחירות שלנו ?וואי,וואי. הרי זה לא יעלה על הדעת !!

הבחירות תתקיימנה בשבוע הבא, אבל את מנת המרורים חטפנו בפרצוף כבר השבוע בו התבשרנו על ה-בולען הענק של 40 מיליארד שקל באוצר המדינה, כל הפרשנדתים זועקים מרה "היכן הכסף" ?! להחזיק ממשלה נפוחה וחסרת תועלת, להזרים הון לישיבות אשר בחלקן הן פיקטיביות, לחלק דירות זולות לטפילים ובו בזמן לאיים על כל העולם במלחמת השמד, כל זה ועוד רבים כאלו, שואבים את האוצר הלאומי עד תום.

יש מה לעשות ואפשר לתקן, אבל מה כבר ניתן לעשות שהעם הבער השטוף באמונות תפלות, יחזור ויבחר באותו שלטון-כי כך ציוו הרבנים –אז בבקשה כאשר ינחתו עלינו הגזירות החדשות, אל תייללו כדברי חז"ל: מי שמקדיח את התבשיל-שיאכל אותו בעצמו.

במשך שנות חיי הרבות, עברתי כל כך הרבה אירועים ומעשים ואני יכול לומר בשקט כי אוכל להשקיף אחורה בנחת. עברתי "מאורעות", נטלתי חלק במלחמות והקדשתי שנות חיים בהפרחת המדבר, לכן כואב לי הלב כל כך למראית השוד המתמשך של נכסי הלאום, כל מה שצריך זה להיות "מקורב" למרכזים מסוימים ולהוזי משיח שונים ע"מ שנוכל לקחת חלק בשלל. חבל ! לא בשביל זה רוצפה אדמתנו בכול כך הרבה חללים ורוותה בדמם, נוער נפלא היה לנו והוא ישנו גם היום, אבל נראה כי תאוות הבצע מצד אחד, הסגידה לכול מיני רודפי משיח מאידך, מבריחה מהארץ את מיטב הנוער.

לא סתם נאמר בפרקי אבות:"אהב את העבודה ושנא את הרבנות", אני את פרקי חיי סיימתי מזמן, אבל מה יהיה על ילדי, נכדי וניני? אני יכול רק להתנצל על כי לא השכלתי להשאיר אחרי משהו פחות מושחת.

אביהו נלסון, אילות,  16.01.2013