תג צביעות

רוח תזזית אחזה במדיה, כל שר, סרסר ומתיז רוק למינם נזעקו בקול תופים וחצוצרות להפגנת קללות ונאצות ודברי בלע, כלפי הסופר עמוס עוז. צפיתי בטלוויזיה בהתקפות הזעם של השר בנט ושל חברו אורי אריאל על הסופר אשר בס"ה רצה להקצין את ההתראות מפני מחריבי ישראל בשם ההלכה. אני רוצה להאמין כי כל הנובחים והנוערים באמת עושים זאת "לשם שמים" ובשם ההלכה הקדושה, אבל בשנים האחרונות ראינו חדשות לבקרים את הקהל הקדוש מפגין נגד המדינה ונגד צהל תוך שימוש זעקני בקריאות נאצים מלווים בחיתולים צואים ואשפה למכביר, כלפי ילדינו הממלאים חובתם למדינה למרות שמחובה קדושה זו הם מדירים את רגליהם, וראו איזה הפלא ופלא, כינויים של בריוני הגבעות בכינוי "ניאו-נאצים" הזעיק מיד את כל הרברבנים , את כל הבנטים האוריאלים וכול עסקני הימין ההוזים למפגן שנאה שעבר כבר מזמן את גבולות השיח הישר. אבל, לעומת זה, כאשר ההמון הפרוע של החרדונים שורף והורס ציוד צהלי, לא חשנו בזעזוע כל שהוא מפיהם של "הבית היהודי" והנוהים אחריהם. בר-גיורא וגוש-חלב נלחמו אחד בשני מלחמת חורמה בתוך ירושלים הנצורה (הכול בשם שמים) והתוצאות ידועות.. האם זו כוונתכם ה"ה בנט, אריאל, ד"ר אריה אלדד וכול אוהדיהם, מלחמת אחים קטלנית כזו שתקרע את הארץ לגזרים, הזו כוונתכם ? אם כן-אז נא להודיענו ואם לא אז נצפה דווקא מכם כי תפעילו יד ברזל נגד פורעי החוק הנוראים הללו, בנפשנו הדבר.

לצדיקי הדור הללו ישנו מנהג נלוז והוא עקירה או שריפה של עצי זית. בהם גם עצים המקשרים אותנו לדורות רחוקים, בהם היו הזיתים נכסי צאן וברזל במערכת החיים בארץ. מתקבל הרושם שה"אבירים" של "תג-מחיר" מנסים להחזיר את המדבר לכול שטח המדינה אולי הם מקווים כי ה-מן המפורסם מיציאת מצרים יחזור לפטם את הטפילים יהיו הם הזויים אם לאו. אם יש עוד ממשלה בישראל ואם עוד נותר בה שמץ של מדיניות ופחות מלחמות על כסאות וענייני כבוד, אז יואילו לנקוט צעדים דרסטיים למיגור התופעות הללו ויפה שעה אחת קודם.

אביהו,

 איילות, 06.05.2014

יום השואה תשעד

ושוב אנו יושבים אבלים וחפויי ראש למקרא הדברים ולהקנטת הזיכרונות. כל עסקן, בכיר או קטנטן מצייקים בלשונם החדה מחרפים ומגדפים את אומות העולם ומבטיחים בפה מלא

"לא-עוד". ארגונים ומוסדות רבים מארגנים מסעות אל גיא ההריגה, העלות היא אדירה אבל התכנים לא תמיד מצדיקים את המעמד.

רק מה? כאשר זה מגיע לתשלום הכסף אשר שייך לניצולים לאלו הזקוקים לו כל כך,או אז, נעלמים כל העסקנים כאחד. בושה וחרפה !!! הערב ראיינו שתי ניצולות, האחת מבוססת וגם נראית כך. השנייה דלת אמצעים והעזרה היחידה שהיא מקבלת, באה בצורה קבועה ומסודרת , ממי? מממשלת גרמניה. ואילו הכספים אשר היו מיועדים לניצולים ונפלו לידי הביורוקרטיה  שלנו? תשכחו מהם. הבושה נעלמה כאן מזמן וכדי ביזיון וקצף. ידענו להרעיש עולמות כלפי בנק שוויצרי שלא מיהר לשחרר את הפיקדונות-עד ששיחרר, אבל מה עם בנק ישראלי מאד מכובד אשר מסרב בתוקף להפשיר את הפיקדונות ? טוב הרי לא יעלה על הדעת כי ישחררו פיקדונות לקשישים אשר ימיהם ספורים, כי הרי הבנק זקוק מאד לפיקדונות האלו עבור התספורות לטייקונים. אבל, נראה כי המכה האנושה אשר ספגנו, הייתה מנוסת הבהלה של מנהיגי הדור, החל בסמן הימני, "גיבור" המחתרת שנמלט אל חיקו החמים של סטאלין שנוא נפשו, המשיכו בכך כל "גדולי", חכמי, רבני הדור. חסידיהם השוטים העשירים אשר בממלכת אמריקה. הללו שילמו לחלאות הנאציות הררי זהב ע"מ שיסכימו להטיס אותם מעל שטח גרמני יישר לארץ הזהב. התנאי הנאצי היה כי הם יבואו ללא נשים וצאצאים. ע"מ להימנע ממחשבות טמאות, דאגו מלחכי הפינכא מעבר לים, לבתולות מיוחסות עבור הגדוילים. הנשים והילדים שהופקרו לשטן, לא נלקחו בחשבון. היה בוורשה מוסד חינוכי מפורסם בהנהלת יהודי חילוני בשם יאנוש קורצ'ק שהיה מחנך בעל שם עולמי. הנאצים הציעו לו יציאה  חופשית מהשטח הנתון לשליטתם, אבל כל הבוחשים נאלמו דום כאשר הכריז יאנוש כי הוא צמוד לילדים ולא מוכן להימלט בלעדיהם.. החרדים הנמלטים, פנו לרבש"ע כי הרי  עם ישראל זו המצאה שלו,, אז שידאג להם בעצמו. והוא באמת דאג ועוד איך !! רק "סמולנים" כמו אנילביץ', לובטטקין, אנטק,חיקה גרוסמן והעם אשר איתם, רק הם שעוררו את המרד, ראויים להנצחה. ולכבוד  נצח. רק  הם ויאנוש קורצאק , הקונסול היפני בבלטיות וראול וולנברג השוודי, ראויים לכבוד עולמי.ף

היום קל לומר כי למה לא עשו כך ולמה לא עשו אחרת ? אבל כאשר יואל ברנד הצליח להגיע ארצה בשנת 1944 וסיפר מה היה שם, אמרו החכמים כי הוא בדיין חסר בושה, ובוועידת מפא"י באותה שנה בכפר ויתקין, כל מה שעשו זה לריב על כתר המנהיגות בין בן-גוריון ותומכיו לבין אלו של טבנקין. בסופו של דבר, נוצר הפילוג במפלגה שגרר אחריו את הפילוג בקיבוץ המאוחד, שכעבור כמה שנים דחף את הקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת. הנזק היה אסטרונומי, ברכוש, בחברה וביחסים הבין אישיים.

האם למדנו את הלקח ?! תמהני.

אביהו, קיבוץ איילות, יום השואה תשע"ד, 27.04.2014  

הדר, טוהר, וגאווה לאומית

אכן יש לנו תנועה אשר יש לה ממשלה ואף קבוצת כדורגל. כולם חרטו על דיגלם את סיסמת טוהר המידות ואף הלחינו כמה שירים הנוגעים לעולמם הכול כך טהור. לדידם, ביתר אכן תהיה טהורה כל עוד תימנע מהעסקתם של שחקנים מושלמים. אבל למרבית

ההפתעה, הם מצאו להם תחליפים מרשימים בדמותם של נשיא, ראש ממשלה, שר-אוצר ושאר מחוקקים מנופחים מרוב טוהרה ! כולם ביתרים נקיי כפיים –ומאד עשירים. המשפטים האחרונים אמורים למוטט בנו כל רצון להמשיך ולתמוך בשלטון המושחת והמשחית, אבל בבוא יום הבחירות, ייצאו הדפוקים ביותר להתייצב לימין המושחתים. איני כותב את הדברים האלו מתוך שנאה עיוורת, את מר אולמרט חיבבתי מאד ואני חושב כי היה ראש ממשלה טוב למדי, במיוחד כאשר מעמידים מולו את הזוג הנוכחי המאייש את בית ראש הממשלה. אבל על מה נלין ועל מה נקונן כאשר דרכיהם הנלוזות של השלטונות אצלנו היו מושחתות כבר לפני אלפי שנים. החרדונים טוענים כי כל הפתרונות לצרותינו כתובות בהלכה מסיני, אני תוהה האם הם מלמדים את שוחרי תורתם, את דבריו של ישעיהו בן-אמוץ אשר את דעתו על נושאי השלטון הביע במילים חריפות בהרבה מאשר אני מהין להעלות על הכתב. ציטוט חלקי :"איכה הייתה לזונה קריה נאמנה, שריך סוררים וחבר גנבים המה".....וכו' וכו'. המועצות של גדולי, חכמי, נבחרי וקדושי התורה , מלעיטים אותנו באמונות תפלות ובדברי הבל למכביר. כדברי אותו קנאי מטורף שהכריז כי כל מי שייצא לעבודה הרי הוא "מחלל שם שמים" . אני מציע כי לפני שנלעג כלפי אומות העולם, נסתכל היטב במראה ונראה את רחובותינו שטופים בגזענות, באלימות וברציחות.

אבל, בינתיים יש לנו את חג הפסח הכולל גם את היציאה מעבדות לחרות כולל אכילת המצות, כולנו קוראים את ההגדה לפי נוסחאות שונות. זהו חג מרכזי של "עלייה לרגל", של בוא האביב ושל תחילת ספירת העומר. זו הייתה הזדמנות לשמוע חדשות, לגמור עיסקאות, לערוך שידוכים וגם למרוד בשלטונות אם שלנו ואם שלטון זר. היה שמיח.

הלוואי ונדע למזער את השנאה, להמעיט בשחיתות ונזכה לשלטון של צדק חברתי.

חג שמח. אביהו, איילות, לקראת פסח תשע"ד

היום פורים לנו

חג נהדר, מותר לצרוך אלכוהול ולהשתולל עד "ללא ידע", כלומר עד לאיבוד עשתונות.

כל החג הזה נוצר ע"מ שישמש תחרות מתאימה לחגיגות של עמי ארם—נהריים לכבודה של האלה אשתר, שהייתה מקובלת מאד על הציבור שם. היו אלו חגיגות של שתייה ופריצות ללא הגבלה וניתן להניח כי בני ישראל הצטרפו להילולה ועוררו זעם וחרדה אצל הממסד הדתי השמרן. ע"מ שיוכלו להחזיר את החוגגים לתלם, טרחו לערב בעניין את רבש"ע באמצעות בא כוחו מורדוך אשר שמו הוסב ל-מרדכי היהודי. גייסו לעניין גם את הווזיר הראשי שנקרא המן, ע"י הכרזתו כעמלקי, למרות העובדה כי חבר הנוודים הלז כבר לא קיים מזה מאות בשנים. נותרה עוד גולת הכותרת של החגיגות וזו בחירת מלכת האשתר אשר נבחרה לשירותו של המלך לכמה זמן שיחפץ בה. בנות ישראל, היו מפורסמות ביפיין ובאורח חייהן והיות והמנהג היה להחזיקן בבית, כל יציאה שלהן הייתה בגדר של סנסציה. היפה מכולן הייתה אחייניתו של מרדכי, הדסה בת-אביחיל. ואכן, כאשר שזפה עינו של המלך את הדסה, הוכרזה עלמת החן כ-מלכת האשתר. הודות ליפיה ואצילותה הכתיר אותה אחשוורוש כמלכה של כל ה-שבע ועשרים ומאה מדינות הנתונות לשליטתו. ועכשיו, יש לנו מלכות אסתר רבות ומותר לנו להשתכר כאוות נפשנו. אצל אחד כמוני אשר תמיד אהב את הטיפה המרה, הרי שחג פורים היה, הינו ותמיד יהיה, המועדף בין כל חגינו הקדושים. אז הנה יש לנו יום בו נוכחים כולם: מעשי ניסים, עמלקים, צדיקים ורשעים, שמחה וששון. אז הבה נרימה כוס של יין ונריע לכבוד הדסה/אסתר היפה בנשים לזכרו של המן העמלקי- שאפשר לנו לשתות ולחגוג דורי דורות. אמן!

אני עצמי, חוגג כבר את פורים ה-89 שלי והיום הריני מצהיר במלוא העוז כי אין בעולם שמחה גדולה יותר מאשר ההנאה לראות את הנכדים והנינים מפזזים לצלילי החג.

לכול אחד ואחת מאתנו, יש את הפורים המיוחד שלו. החג המיוחד שלי, היה בפורים תש"ח כאשר לחמתי על הדרך לירושלים. בעזרת מקלע ברן ו-250 כדורים, הדפתי את ההתקפה הקשה ביותר של תושבי בית-מחסיר באלפיהם על השיירה הקטנה שלנו. זהו סיפור ארוך וכבר כתבתי אודותיו וסיפרתי עליו פעמים רבות ואיני רוצה לשעמם אתכם מחדש. אם לא הייתי אתאיסט מוחלט, הייתי עלול לייחס את הגעתי הלום- להתערבות משמים. אבל זה לא יכול להיות עם חוטא עקשן כמוני. כמעט כל הברי מאז, כבר לא אתנו עוד, רבים ונפלאים היו בעת מלחמה ורובם עשו חיל גם אחריה. אני זוכר רבים מהם והצער ממלא את מוחי כאשר אני רואה את מה שנהיה ממדינת חלומותינו, פשיזם בשם שמים וחזירות קפיטליסטית בשם עגל הזהב. אבל מה, פורים יש רק פעם בשנה (חבל), אז הבה נגילה ונשמחה.

אביהו נלסון, אילות. פורים תשע"ד. 15.03.2014  

חכמי הדור

בדימויים שהיו נפוצים בשפת הגלות שלנו, יוחסו כל מיני תכונות של אנשים לבעלי חיים אשר נראו-או נשמעו-מקבילים לחיות, אם בצורתם ואם בלשונם העילגת. איני יודע כיצד זכה משה, שם מכובד לכול הדעות, לכינוי בוגי. אולי זה פשוט התחלף מהכינוי בוקי אשר זהו שמו של התיש בשפת האידיש. והתיש, היה שם נרדף לאווילות מהדהדת. רק כך, ניתן יהיה להבין את אמרותיו של שר ביטחוננו כלפי שר החוץ האמריקאי. רצינו להאמין כי ברמה הגבוהה הזו, לשון משתלחת כלפי האמריקאים, יהיו מנת חלקם של רגב/דנון ודומיהם. אבל התאווה הבלתי מרוסנת, לעמוד בראש הליכוד ואחר כך בראשות הממשלה, מונעת כל מחשבה נקייה מחברנו היקר מגרופית. ובאמת, היש משהו נשגב יותר מראשות הליכוד?! תמהני. הרי הוא איש מאנשינו, חייל אמיץ ונועז, האם טחו עיניו מראות ומוחו מהפנמה כי בלי המעצמה מאחורינו, אין לנו שמץ של תקווה להישרדות? לא מבחינה צבאית, לא מבחינה כלכלית ובודאי לא מבחינה מדינית. אני תוהה כמה עוד פעמים נצטרך ליפול עד שנלמד כי אין לנו די כוח לטרטר את כל העולם. בזמן המרד ברומאים, שלפו הקנאים את הסכינים, אבל במקום להפנותם כלפי האויב, הם בחרו להילחם מלחמת חורמה האחד בשני ושניהם בשלישי, ואז כאשר הרומאים הקיפו את העיר, היהודים נשאו עיניהם לשמים והבטיחו כי הוא לא ייתן לביתו להיות לבז ומשיסה. אז מה אפשר כבר לעשות כאשר הוא  לא ראה וכנראה גם לא שמע וביתו היה לבז ולחורבן ולא בפעם הראשונה. אז אולי יסביר לנו הבוק: מה נעשה אם הנשיא הבא יהיה ביוקנן או מישהו בדמותו ? אז יהיה לנו מספיק זמן להכתיר את אובמה כחסיד אומות העולם, מה שהוא באמת.! עלינו להיות אסירי תודה לאובמה על שמנע מאתנו להתאבד ועל כי העדיף מו"מ ע"פ אווילות צבאית מלאת "הוד וגבורה" וקורבנות למכביר.  מה שהיה מוסיף כבוד ויקר לאלופים ולשרים, אבל היה מעלה את מפלס הקורבנות של מיטב הנוער לרמה בלתי נתפסת..

אנחנו חיים ברמת האופוריה של "ששת" ושוכחים את היריקה בפרצוף של "כיפור". אנחנו שוכחים לא רק את מניין הנופלים, אלא גם את האיכות הבלתי נתפסת של רבים מהם. אין לנו עודף של חומר אנושי כה מעולה כמו אלו שהלכו במלחמות המיותרות  מהרבנים פינטו, הרנטגן ודומיהם, לא ניוושע אבל מהאמריקאים-דווקא כן. אולי כדאי להזכיר לבוק ולכול עדתו את המשל על הצפרדע והעקרב.בניגוד לרבים מאבירי השלטון, לנו אין חשבונות ונכסים במקלטי מס שונים אז כל שנבקש, זה שה ם יסתמו את הלוע ויניחו לנו לנפשנו. בברכת חג נטיעות שמח.

אביהו נלסון, אילות,  ט"ו בשבט תשע"ד, 16.01.2014 

אחרי מות...

בזמן האחרון, אנו נמצאים בתהליך של הספדים על אנשים אשר הערכנו מאד. הראשון היה אריק איינשטיין, עליו כבר כתבתי הספד, לפני שהספקנו להתאושש מלכתו של אריק, פרש מאתנו המצחיקן הנפלא ספי ריבלין. עדיין צעיר ובמיטב כושר היצירה שלו. ספי נלחם בעוז במחלת הסרטן הארורה שפגעה במקום החשוב ביותר לאמן הבמה-במיתרי הקול. קשה מאד היה להסתכל עליו מתענה בראיונות עד שבסוף נאלץ לענות בכתב במקום לנצל את לשונו החדה, כפי שהורגלנו לקבל ממנו מלוא חופניים במשך שנים רבות ומאד פוריות. ספי היה סמל לאופטימיות בלתי נדלית רצינו להאמין בכוח רצונו העז, יתגבר אפילו על הצרה הזו, צרה שגובה מאתנו מחיר כבד מנשוא. אין לי כוונות לייצור ממנו דמות של צדיק בדורו, אבל הכישרון המולד לשעשע אנשים כה רבים ובעלי דעות מנוגדות זה מזו, מעמיד אותו במדרגה הגבוהה של צדיקי הדור. טוב שבדורנו ניתן ליהנות מתעלולי ספי המוקלטים בכול דרך אפשרית. היה שלום ספי אנחנו נמשיך לצחוק הודות לירושה העשירה אשר הותרת מאחוריך ואתה יכול להצטרף לשייקה אופיר ליוסי בנאי ולכול היתר, אתם מהווים נבחרת בלתי מנוצחת.

והשבוע, הלך לעולמו איש אשר מזמן הפך לאגדה. שם, בקצה הדרומי של אפריקה, עצם את עיניו לנצח, האבא של דרא"פ הנוכחית "מדיבה" כפי שכונה בפי בני עמו, נלסון מנדלה בשמו הרשמי. שבע שנים וסבל משך את חייו לאורך 96 שנים. היו גם לפניו לוחמי חירות ויהיו גם אחריו, אבל איני מכיר עוד מנהיג מחתרת אשר יצא לחופש ולמרות משקעי העבר הכול כך כבדים, לא יצא למסעות של טבח ונקם באויביו אלא למסע של פיוס אשר הוכיח את עצמו כנשק רב עוצמה בדרך לשחרור עמו משלטון רודני אכזר ומתנשא. הכול בשם האל העליון. איש צנוע ועניו, לא מילא ביטנו בממון עתק, לא כפי שעושים יורשיו על כס הנשיאות, אשר הפכו להיות עשירים מופלגים תוך זמן קצר ביותר, אלו הולכים בדרכם של כל שליטי היבשת השחורה. מנדלה הותיר אחריו מורשת מחייבת, אבל לא עושה רושם שהם הולכים בעקבותיו. ואנחנו? טוב ששאלתם, אנחנו חייבים כנראה לנהוג בשיא הטמטום האפשרי, מובן מאליו כי ראש ממשלתנו הנאור, לא מסוגל לתת כבוד לנשיא אשר טובת עמו היא נגד עיניו ולמרב החוצפה, לא סידר לעצמו מיכל גלידה על חשבון המדינה. העמדות אשר היו נר לרגלינו ננקטו בהתאם לצרכים ביטחוניים וכלכלים שאיני מזלזל בהם כלל ועיקר, אבל היכן נעלמה הראיה לטווח רחוק? בשביל זה צריך את משה רבנו ומה שיש לנו כיום, זה קים-ג'ונג-ביבי שאולי מתכוון להכריז על עצמו כמלך או כקיסר, או שהוא פשוט לא קיבל אישור לנסיעה משלדון או ממיט . התואנה שהעלויות הרתיעו אותו היא בבחינת לעג לרש, זה עתה חזר הזוג המלכותי ממסע תענוגות מפרך באיטליה, כך שאי אפשר לדרוש מהם שיצאו למסע שאין בו תענוגות ועוד למדינה אפריקאית ענקית שהיה בידיה לנפץ מעט מהחרם עלינו. אבל בשביל זה צריך גם קורטוב של שכל ישר ודאגה לטובת המדינה. אז היכן לוקחים את הקורטוב הזה? בודאי שלא בלשכה המנופחת ולא בממשלה הנוכחית. כל ראשי המדינות החשובות בעולם, היו נוכחים בטקס וראש ממשלתנו היה יכול למצוא תחבורה כפי שקרה עם יו"ר הכנסת. אז אולי תעשו לנו טובה ותפסיקו לזבל את השכל בענייני ביטחון. מה ? יו"ר הכנסת לא צריך כיסוי? לא נורא, עוד ימותו מנהיגים חשובים גם בארצות  "תרבותיות" שם בתי המלון מאפשרים לצמד/חמד ליהנות ולא רק להפגין נוכחות.

אביהו נלסון, אילות, 12.12.2013

אריק איינשטיין

היום, לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה תשע"ד, נפרד העם בישראל מהבכיר והמופלא בזמרי העם. כדברי ח.נ. "היה איש וראו איננו עוד". דווקא בתקופה בה מתהדרים "מלך" ו"נסיכים" שלנו, בשערוריות מין, שחיתות ובצע כסף וגם בשפה עברית נלעגת, דווקא עכשיו הלך מאתנו האיש הצנוע, רב הפעלים והטוב בזמרים וביוצרים. מלח הארץ במלוא מובן המילה. אריק, בן למשפחת אמנים, איש יפה תואר ומאידך גם צנוע, עניו וביישן. לא הכרתי אותו אישית ומעולם לא נפגשנו, אבל הצלילים שבקעו מגרונו, הנעימו את חיינו והיו פס-קול לדרכנו. אין לי כוונה להפכו לצדיק תמים ואף לא למלאך מהשמים, היה איש בין אנשים, היו לו, מן הסתם גם תאוות ורצונות משלו. אבל גדולתו היא בזה שמעולם לא דחק את עצמו לראש הרשימה ומעולם לא החשיב את עצמו ל-"מלך" או לבעל זכויות יתר בגלל עברו והודות לייחוסו. רק עם לכתו לעד, התבררה האהבה לאין שיעור שהייתה אליו מכול קצות הארץ ומכול צבעי הקשת הפוליטית. עצם נוכחותו בסביבה יש בה כדי לטהר ולו במידת מה את הצחנה שאפפה לאחרונה את עולם הזמר העברי. נראה כי לא די בבנות מעורטלות על הבמה ואו בתסרוקות גבריות מוזרות, כדי להפוך כל מיני "מקופחים" למינם מצרחנים לזמרים. כבר היו לנו תכניות זמר יותר מוצלחות מאלו הממלאות את המסך הקטן בימים אלו, ובהחלט ניתן היה להחליף חלק מהקריקטורות שכבשו את כסאות השיפוט במי שיבין היטב כי לא הוא ה"כוכב" המיועד. יש לנו כישרונות למכביר ולא חייבים להמתין לפטירתם ע"מ להללם. לפחות , היום  השמיעו לנו המון מצלילי קולו של אריק ולא ידוע לי על רקוויאם  טוב יותר לזכרו. עוד נחזור ונשמע מיצירותיך, היה שלום איש יקר.

אביהו נלסון, אילות, נר חנוכה ראשון, תשע"ד, 27.11.2013