היום פורים לנו

חג נהדר, מותר לצרוך אלכוהול ולהשתולל עד "ללא ידע", כלומר עד לאיבוד עשתונות.

כל החג הזה נוצר ע"מ שישמש תחרות מתאימה לחגיגות של עמי ארם—נהריים לכבודה של האלה אשתר, שהייתה מקובלת מאד על הציבור שם. היו אלו חגיגות של שתייה ופריצות ללא הגבלה וניתן להניח כי בני ישראל הצטרפו להילולה ועוררו זעם וחרדה אצל הממסד הדתי השמרן. ע"מ שיוכלו להחזיר את החוגגים לתלם, טרחו לערב בעניין את רבש"ע באמצעות בא כוחו מורדוך אשר שמו הוסב ל-מרדכי היהודי. גייסו לעניין גם את הווזיר הראשי שנקרא המן, ע"י הכרזתו כעמלקי, למרות העובדה כי חבר הנוודים הלז כבר לא קיים מזה מאות בשנים. נותרה עוד גולת הכותרת של החגיגות וזו בחירת מלכת האשתר אשר נבחרה לשירותו של המלך לכמה זמן שיחפץ בה. בנות ישראל, היו מפורסמות ביפיין ובאורח חייהן והיות והמנהג היה להחזיקן בבית, כל יציאה שלהן הייתה בגדר של סנסציה. היפה מכולן הייתה אחייניתו של מרדכי, הדסה בת-אביחיל. ואכן, כאשר שזפה עינו של המלך את הדסה, הוכרזה עלמת החן כ-מלכת האשתר. הודות ליפיה ואצילותה הכתיר אותה אחשוורוש כמלכה של כל ה-שבע ועשרים ומאה מדינות הנתונות לשליטתו. ועכשיו, יש לנו מלכות אסתר רבות ומותר לנו להשתכר כאוות נפשנו. אצל אחד כמוני אשר תמיד אהב את הטיפה המרה, הרי שחג פורים היה, הינו ותמיד יהיה, המועדף בין כל חגינו הקדושים. אז הנה יש לנו יום בו נוכחים כולם: מעשי ניסים, עמלקים, צדיקים ורשעים, שמחה וששון. אז הבה נרימה כוס של יין ונריע לכבוד הדסה/אסתר היפה בנשים לזכרו של המן העמלקי- שאפשר לנו לשתות ולחגוג דורי דורות. אמן!

אני עצמי, חוגג כבר את פורים ה-89 שלי והיום הריני מצהיר במלוא העוז כי אין בעולם שמחה גדולה יותר מאשר ההנאה לראות את הנכדים והנינים מפזזים לצלילי החג.

לכול אחד ואחת מאתנו, יש את הפורים המיוחד שלו. החג המיוחד שלי, היה בפורים תש"ח כאשר לחמתי על הדרך לירושלים. בעזרת מקלע ברן ו-250 כדורים, הדפתי את ההתקפה הקשה ביותר של תושבי בית-מחסיר באלפיהם על השיירה הקטנה שלנו. זהו סיפור ארוך וכבר כתבתי אודותיו וסיפרתי עליו פעמים רבות ואיני רוצה לשעמם אתכם מחדש. אם לא הייתי אתאיסט מוחלט, הייתי עלול לייחס את הגעתי הלום- להתערבות משמים. אבל זה לא יכול להיות עם חוטא עקשן כמוני. כמעט כל הברי מאז, כבר לא אתנו עוד, רבים ונפלאים היו בעת מלחמה ורובם עשו חיל גם אחריה. אני זוכר רבים מהם והצער ממלא את מוחי כאשר אני רואה את מה שנהיה ממדינת חלומותינו, פשיזם בשם שמים וחזירות קפיטליסטית בשם עגל הזהב. אבל מה, פורים יש רק פעם בשנה (חבל), אז הבה נגילה ונשמחה.

אביהו נלסון, אילות. פורים תשע"ד. 15.03.2014