Wednesday, November 27, 2013

אריק איינשטיין

היום, לפני הדלקת נר ראשון של חנוכה תשע"ד, נפרד העם בישראל מהבכיר והמופלא בזמרי העם. כדברי ח.נ. "היה איש וראו איננו עוד". דווקא בתקופה בה מתהדרים "מלך" ו"נסיכים" שלנו, בשערוריות מין, שחיתות ובצע כסף וגם בשפה עברית נלעגת, דווקא עכשיו הלך מאתנו האיש הצנוע, רב הפעלים והטוב בזמרים וביוצרים. מלח הארץ במלוא מובן המילה. אריק, בן למשפחת אמנים, איש יפה תואר ומאידך גם צנוע, עניו וביישן. לא הכרתי אותו אישית ומעולם לא נפגשנו, אבל הצלילים שבקעו מגרונו, הנעימו את חיינו והיו פס-קול לדרכנו. אין לי כוונה להפכו לצדיק תמים ואף לא למלאך מהשמים, היה איש בין אנשים, היו לו, מן הסתם גם תאוות ורצונות משלו. אבל גדולתו היא בזה שמעולם לא דחק את עצמו לראש הרשימה ומעולם לא החשיב את עצמו ל-"מלך" או לבעל זכויות יתר בגלל עברו והודות לייחוסו. רק עם לכתו לעד, התבררה האהבה לאין שיעור שהייתה אליו מכול קצות הארץ ומכול צבעי הקשת הפוליטית. עצם נוכחותו בסביבה יש בה כדי לטהר ולו במידת מה את הצחנה שאפפה לאחרונה את עולם הזמר העברי. נראה כי לא די בבנות מעורטלות על הבמה ואו בתסרוקות גבריות מוזרות, כדי להפוך כל מיני "מקופחים" למינם מצרחנים לזמרים. כבר היו לנו תכניות זמר יותר מוצלחות מאלו הממלאות את המסך הקטן בימים אלו, ובהחלט ניתן היה להחליף חלק מהקריקטורות שכבשו את כסאות השיפוט במי שיבין היטב כי לא הוא ה"כוכב" המיועד. יש לנו כישרונות למכביר ולא חייבים להמתין לפטירתם ע"מ להללם. לפחות , היום  השמיעו לנו המון מצלילי קולו של אריק ולא ידוע לי על רקוויאם  טוב יותר לזכרו. עוד נחזור ונשמע מיצירותיך, היה שלום איש יקר.

אביהו נלסון, אילות, נר חנוכה ראשון, תשע"ד, 27.11.2013

Saturday, November 16, 2013

הממשלה

רוח המלחמה והגבורה, התלבשה על ממשלתנו הנאורה ומהתקשורת נראה כי הללו לא ינוחו ולא ישקטו עד שנכריז מלחמה על ארה"ב. בשנותיה הראשונות של המדינה, הילכה כאן בדיחה כי היות ואמריקה משקמת בצורה מושלמת את אויביה המובסים,(ראה ע"ע גרמניה ויפן) אז כדאי להכריז עליה מלחמה, הם כמובן ינצחו ולנו תיגמרנה כל הצרות!
קם אשכול-שהיה מפורסם כבעל חוש הומור מפותח-והגיב : אבל מה יהיה אם אנחנו ננצח? קם ה.מ. שלנו ותקף בחריפות יתר את נשיא המעצמה היחידה בתבל אשר מקיימת איתנו יחסי ידידות ואשר מאכילה אותנו ומקיימת את צבאנו בכול מאת האחוזים. אם כך, אז באמת מגיעה להם יריקה בפרצוף ובעיטה בתחת. מה הם בכלל חושבים להם ? לנו לממציאי התנ"ך הם יאמרו מה לעשות ?!! הרי לאדמו"רים שלנו יש שיג ושיח עם הרבש"ע דיבור חפשי וישיר, בדיוק כמו שהיה להם בזמן החורבנות מהמקדש הראשון ועד השואה הנוראה של אירופה. אלו אומרים אבל ההוא פשוט לא עונה. אולי כהו אוזניו מפאת גילו המופלג ואולי אנחנו באמת לא ראויים לתשובה.
אבל לפי איך שאני רואה את השתלשלות העניינים, זה פשוט עניין של צבע עור וכאשר הצבע מביא עימו השקפת עולם מעט יותר ליברלית, אז כל שמי הקפיטליזם החזירי נופלים להם על ראשם ובמיוחד על ראשיהם של מיט&שלדון. נצחונו של אובמה היה עבורם אסון ברמה של יום הדין. מה גם,שאמריקה מתקרבת למצב של אי תלות בכול הנוגע לאספקת דלק ואצלם זו ממש שווה ערך לאסון קומוניסטי. עם כל הטענות שהיו לי,ועדיין ישנן, כלפי ראש הממשלה וחבר מרעיו מעולם לא  פיללתי כי בגילו הצעיר הוא יאבד כל רסן וכול איכות שלטונית, עושה רושם כי הוא ייעד את עצמו להעסקה משתלמת אצל שלדון או אצל רומני. לא האירנים הם בעייתנו המרכזית. האויב המר והקשה ביותר של מדינת ישראל, היא הביורוקרטיה השטנית שלנו. אבל מה כבר ניתן לבקש מפקיד אשר כל כישוריו הם עמדתו בכנס המפלגתי. וכמה בוחרים הוא יוכל להביא. ההנהגה המפוארת שלנו, משוכנעת כי יהדות ארה"ב האדירה לא תרשה לנשיא שלהם לגעת בנו. עובדה היא כי שונאי ישראל (והם רבים מאד) משוכנעים ומשכנעים את כל מי שמוכן להאזין, כי אכן המעצמה הגדולה בעולם רוקדת לפי החליל שלנו, במצב הזה מן הראוי היה פשוט לסתום את הפה, אבל אצלנו ? כל נאד נפוח פוער את פיו במלוא העצמה, כי אחרת איך "כולם” יידעו שהדובר אכן מצוי בסודם של דברים. כמו ששנו חזלינו: החכם בעת ההיא ידום, אבל היכן מוצאים היום חכמים בממשלה ובכנסת-בוודאי שלא. אני מציע לכול העם לעיין שנית בדברי הנביא ישעיהו (פרק א'). אז אולי תגיע רעידת האדמה לאזור המועד באירן ובא לציון גואל. אבל הרבה יותר פשוט זה לנפנף מעלינו את המכשלה הנואלת שלנו. שלדון יישאר קורח גם בלי "ישראל היום".

אביהו נלסון, קיבוץ אילות , 16.11.2013  


Sunday, November 3, 2013

חי לרצח


18 שנים חלפו מאותו ערב נורא וארור, הערב בו נרצח ראש ממשלתנו ומפקדנו הנערץ-יצחק רבין ז"ל. השרץ המתועב אשר לחץ על ההדק, נתפס נאסר ונשפט למאסר עולם.
אכן עונש כבד למדי, אבל לפי החוק הליברלי שלנו, הצפעוני הזה נהנה מזכויות רבות, בהן הזכות לפרות ולרבות באמצעות הטרימבובלר הנימפומנית שלו. באמת, רק זה חסר לנו.
השרץ, נתפס והואשם, אבל מה קורה עם שולחיו ?! "צדיקי הדור" ומורי דרכו ? כלום ואפס, הם ממשיכים בהסתה למרד, באי ציות לשלטון החוק ובינתיים, שולחים ידם לקופה הציבורית והכול "בשם שמים" ! איזה שם ואילו שמים !!!
גורלי, גלגל אותי לפלמ"ח, בשנת 1942 כלומר, לפני שבעים שנה. ה-מ"מ הראשון שלי היה לא אחר מאשר יצחק רבין. היה כבן עשרים בלבד ומסביבו כבר ריחפה הילה של מפקד נערץ ומנהיג מלידה. יצחק היה אחד משלושת המובילים של חיילי האנז"ק שיצאו לשחרר את סוריה ולבנון משלטון וישי, שני האחרים היו משה דיין (שם איבד את עינו) ויגאל אלון זכרם לברכה. רבין היה הזוטר שבחבורה אבל זכה להערכה ענקית של צבאות הברית. מה שאפיין את רבין, היו הרצינות העמוקה אשר נשא על גבו בכול תפקיד ועמדה במהלך חייו, יותר מכול, הוא סלד מהמילים "סמוך" "יהיה בסדר" וכד'. יצא לי לשרת תחת פיקודו בחט' הראל וכאשר פקד על הכוחות במבצע ע'. בתקופה הקשה במלחמה על הדרך לירושלים, כאשר חטפנו אבידות נוראות וסבלנו מחסור מביש באמצעי לחימה, נהג מטה הפלמ"ח, לשלוח את יצחק לשיחות עם הלוחמים, הודות לאמון שרכשנו כלפיו, שינסנו את מותנינו  והמשכנו במערכה. רבין, בניגוד למפקדים בכירים אחרים, חש תמיד אחריות לנפילתו של כל חייל או מפקד. כך הוא הנהיג וכך נטע בנו ערכים של כבוד לחיי האנשים הנתונים למרותנו והכול בלי לוותר על ביצוע ההוראות כלשונן.
לפני כאלפים וחמש מאות שנים, כבשו הבבלים והחריבו את הבית הראשון, את העיר י-ם ואת הארץ. על מעט היהודים שנותרו בארץ, מינו פקיד מטעמם בשם גדליהו בן אחיקם בן שפן. קמו עליו כמה חמומי מוח ורצחו אותו, ומה עשו חכמי ישראל בימים ההם? הכריזו על ג' תשרי יום צום ואבל. תקנות אלו חיות וקיימות אצלנו עד עצם היום הזה. והנה לפני חי שנים נרצח ראש ומנהיג אשר לא מונה ע"י הבבלים אלא היה עצם מעצמותינו ובשר מבשרנו, איש אשר הקדיש אח חייו לביטחון ישראל וכ-מר ביטחון, נורה בגבו.מובן מאליו כי עכברושי הביבים לא מצאו עוז בלבם  להתייצבות חזיתית  מול קורבנם וליתר ביטחון, חרצו את הקליעים  למה שנקרא בפי העם "כדורי דום-דום", זו הייתה שיטה אשר הייתה נהוגה אצל הכנופיות בכול מאורעות הדמים בארץ. הצפעוני הזה עוד היה נתון לשטיפת המוח של רבניו, היה משוכנע כי הציבור יריע לו, אבל כאשר גמרו לרקוד על הדם השפוך ירדו מיד למחתרת (עד יעבור זעם ). נראה כי ההמון הנוטה לפאשיזם, מכיר את העם טוב יותר מהמנהיגים השפויים. היה מקום לקוות כי מנהיגינו דאז, יתעשתו מיד וייצאו בעוז נגד הקלריקל-פשיסטים להוריד את השחצנות הזו לפח האשפה של ההיסטוריה.. אבל מנהיגינו היו עסוקים במילוי המכנסיים ובספירת הקולות של החרדים ודומיהם. אחרי הכול, מהו כבר ראש ממשלה לעומת גדליה-בן אחיקם? ואיזה ראש ממשלה !!! בצער רב מאד, אנו עוקבים אחרי מהלכי ההיסטוריה מימי שאול המלך ועד היום הזה ונראה כי מאומה לא נלמד . אנחנו נוהים אחרי מפריחי משיחים בקלות רבה בהרבה מאשר אחרי מנהיגים הגונים ושפויים.
אנחנו במשפחתנו, נושאים את זכרו של הנרצח בקראנו את נכדנו אשר נולד חמישה ימים אחרי האסון.שמו בישראל : ערד/רבין נלסון.
יהא זכרו של יצחק רבין שמור עמנו לעד.