היום, לפני
הדלקת נר ראשון של חנוכה תשע"ד, נפרד העם בישראל מהבכיר והמופלא בזמרי העם.
כדברי ח.נ. "היה איש וראו איננו עוד". דווקא בתקופה בה מתהדרים
"מלך" ו"נסיכים" שלנו, בשערוריות מין, שחיתות ובצע כסף וגם
בשפה עברית נלעגת, דווקא עכשיו הלך מאתנו האיש הצנוע, רב הפעלים והטוב בזמרים
וביוצרים. מלח הארץ במלוא מובן המילה. אריק, בן למשפחת אמנים, איש יפה תואר ומאידך
גם צנוע, עניו וביישן. לא הכרתי אותו אישית ומעולם לא נפגשנו, אבל הצלילים שבקעו
מגרונו, הנעימו את חיינו והיו פס-קול לדרכנו. אין לי כוונה להפכו לצדיק תמים ואף
לא למלאך מהשמים, היה איש בין אנשים, היו לו, מן הסתם גם תאוות ורצונות משלו. אבל
גדולתו היא בזה שמעולם לא דחק את עצמו לראש הרשימה ומעולם לא החשיב את עצמו
ל-"מלך" או לבעל זכויות יתר בגלל עברו והודות לייחוסו. רק עם לכתו לעד,
התבררה האהבה לאין שיעור שהייתה אליו מכול קצות הארץ ומכול צבעי הקשת הפוליטית.
עצם נוכחותו בסביבה יש בה כדי לטהר ולו במידת מה את הצחנה שאפפה לאחרונה את עולם
הזמר העברי. נראה כי לא די בבנות מעורטלות על הבמה ואו בתסרוקות גבריות מוזרות,
כדי להפוך כל מיני "מקופחים" למינם מצרחנים לזמרים. כבר היו לנו תכניות
זמר יותר מוצלחות מאלו הממלאות את המסך הקטן בימים אלו, ובהחלט ניתן היה להחליף
חלק מהקריקטורות שכבשו את כסאות השיפוט במי שיבין היטב כי לא הוא
ה"כוכב" המיועד. יש לנו כישרונות למכביר ולא חייבים להמתין לפטירתם
ע"מ להללם. לפחות , היום השמיעו לנו
המון מצלילי קולו של אריק ולא ידוע לי על רקוויאם טוב יותר לזכרו. עוד נחזור ונשמע מיצירותיך, היה שלום איש יקר.
אביהו נלסון,
אילות, נר חנוכה ראשון, תשע"ד, 27.11.2013
No comments:
Post a Comment