סופו של יוֹבֶל



אז זהו, באמת עברו חמישים שנה מאז התחלנו בהעלאת הקיבוץ הזה אל המקום בו אנו יושבים היום ומספרים זיכרונות על מה שהיה ועל מה שחשבנו שיהיה. אפילו שלא כל החלומות התגשמו, עצם קיומנו כאן זו עובדה שיש להתברך בה. מקום שלו ואיכותי משגשג ופורח, זה לא דבר מובן מאליו בארץ מטורפת כשלנו התקועה לעד במזרח תיכון מוצף ב-"האביב הערבי" אשר יש בו הרבה אבל לאו דווקא אביב.

כאדם שנטל חלק מכריע בעלייתו של הקיבוץ על אדמתו, ישבתי מהופנט באולם החגיגות לצפות בהצגות. מה גם שכמה מבני "החמולה" שלי נטלו חלק פעיל במצגות השונות. אין זה דבר מובן מאליו לפגוש תחת קורת גג אחת ארבעה דורות של משפחה אחת. אשרינו שזכינו להגיע ליום זה כפי שאנחנו, אם לא בכול הכוח-אז בכול הנשמה, זו עדיין מכננת בנו בצלילות ובהירות. לפני העלאת המסך להצגה הגדולה ציינו המשתתפים את יום הולדתה השמיני של נינתנו המקסימה תאיר, אשר נטלה חלק פעיל באירוע. ההתרגשות  הייתה מהממת, הלב מתרחב ורווה נחת. תודה ענקית לכול מי שנטל חלק באירועים שהתנהלו לאורך כל שנת החמישים. עבורנו, זקני הדור, זה היה לא רק ציון דרך, אלא גם מעין חגיגת סיכום, לצעירים ולדור הביניים, זו התחלתו של היובל השני. לממשיכי דרכנו, נאחל כי כל חורשי הרע מהסביבה ומהממשלה, יחד עם תאבי הבצע למינם, יניחו לנו לנפשנו, די!

בעוד כמה ימים, מסתיימת השנה של 2012 , אמנם אין זו חגיגה יהודית למשעי, אבל יהודים רבים מספור ברחבי תבל, חוגגים אותו-ועוד איך! לי אישית לא ברור מדוע אנו חוגגים ומקדשים את חגי אלילי אשור ובבל אבל אסור לנו לציין את סוף השנה לפי הלוח העולמי, לרבנים יש עולם משלהם ומה שבאמת קורה-זה לא חשוב.

ברכות למשפחתי, לידידי הרבים, לתושבי הערבה ולכול היושבים בציון.

אביהו, 25.12.2012

דברי חכמים

"הלך זרזיר אצל עורב" אמרו חז"ל,הכוונה היא כי כאשר אחד בעל דעה שחורה מחפש צידוק לדרכו הנלוזה, הוא חובר לאחד כמוהו ורצוי-גדול ממנו. ואם ירצה השם והכוח יעשה את שלו, הרי שעם הזמן והתרגילים, הם יתחלפו בתפקידים ובא לציון גואל.

הכוונה, כמובן, לאהבה הסוערת אשר פרצה בין איווט לביבי והמחנות אשר ניצבים מאחוריהם ותומכים בהם. דווקא לאיווט זה נראה כמתאים. אחרי הכול יש לו מודל מתאים ממה שהיה לנין פעם ומההתנהלות של פוטין בימינו. הסגן של לנין היה טרוצקי, אבל הוא היה עסוק מדי בבניית הצבא האדום ולא השגיח על העכברושים אשר התחפרו מסביב. קבוצה של יהודים, החזיקה בצמרת של ברית המועצות, אבל סטלין הנחש, פיתה אותם אחד אחד לחבור אליו ובכוחות משולבים, סילקו את טרוצקי, מה שלא הפריע לרוצח הגדול לחסל את כולם מתי שנראה לו כנכון. כך הוא חיסל גם את הצמרת של הצבא, מה שעלה להם בהרבה מיליוני בני אדם. אבל מה זה חשוב לעומת השלטון ?!

בארץ "הנידחת"-ארה"ב של אמריקה, מתקיים מרוץ בחירות סוער לנשיאות, לבסוף מי

שיקבע את התוצאה הסופית, תהיה הגב' "סנדי", האיומה בסופות במאה האחרונה, אם לא ישירות-אז בהשפעה שהייתה למועמדים ועל התנהלותם במשך הסופה. אין ספק כי "הורדת הידיים" הזו, הסתיימה בניצחון מוחץ של אובמה, אני מקווה בכול לב כי כך זה יהיה גם ביום ה-7.11 עם תום ספירת הקולות. ומדוע זה כל כך חשוב לנו? כי כל עוד אובמה הוא הנשיא, אז לטווס שלנו אין יד חופשית לשלוח מפציצים לכול מיני כיוונים. כי בלי התמיכה המסיבית של אמריקה, אין לנו מה לעשות. זה מזכיר לי את אשכול המנוח,

יום אחד באו אליו נציגי החקלאים עם בשורה קשה בנוגע לבצורת, אשכול העמיד פנים נדהמות ושאל איפה זה קורה?! מה זאת אומרת איפה? בנגב כמובן. נאנח אשכול אנחת רווחה וענה להם: הפעם הצלחתם להבהיל אותי, לרגע חשבתי כי יש בצורת ב-איובה!!

חוץ מבי-ווט, קמו לנו מפלגות חדשות בכמות ראויה להתכבד, יש לנו את "יש עתיד" של יאיר לפיד למשל, אבל לא הצלחתי להבין את החיבור לרב שי פירון, כאשר המטרה המוצהרת של לפיד היא שוויון בנטל, גיוס של כולם וזכויות שוות לכול זרמי היהדות, עם הרב פירון בצמרת-זה לא יעבוד!! לא תהיה לנו תקומה ללא הפרדה מוחלטת בין הדת למדינה, כל תעשיית הכשרות, רקובה עד היסוד ולא ברור לי מדוע כל מיני "פסולי חיתון" רשאים להינשא אצל רשמי נשואים בקפריסין ולא אצל פקיד עירוני בארץ, מדוע הארמית של מחתן אורתודוכסי, טובה יותר מזו של רפורמי. כך גם בחברות הקדישא תאבות הבצע.

גם ציפי ואהוד, ממשיכים להתלבט ונראה כי ימשיכו כך עד הבחירות. והגאון המפזז, תוך נקיטת כל תרגיל מלוכלך, השתלט על הסיעה הגדולה בכנסת ותוך זמן קצר להפליא, הצליח לרסק אותה כליל, נראה כי לא יצלחו את אחוז החסימה. והארץ הייתה תוהו ובוהו, הערב נמסר כי השר החברתי לא יקים רשימה חדשה ולא ייצא למלחמה נגד ביתו הישן, אז אולי יוכל האדון כחלון להסביר לנו מה בדיוק הוא רוצה ?! ועושה רושם שאצל יש עתיד, חלו בקיעים עוד לפני המרוץ, אבל למה כבר ניתן לצפות מחבורת אנשים שנקראת "מפלגה", מלשון של פילוג ופרוד. בעולם המערבי מכנים זאת בשם "פארטי" אבל בשפתנו זה לא ניתן. עד הבחירות יש עוד מספיק זמן לתהפוכות ומהפכים, נחיה ונראה.

אביהו נלסון, אילות, 03.11.2012

בחירות



אמש הכריז ראש המכשלה על הקדמת הבחירות. למרבית הצער והדיכאון, אפשר להניח כי גם המכשלה הבאה, תהיה בדמותה ובצלמה של זו המתפוררת. הראש הנוכחי חולש בס"ה על 27 כיסאות, אבל אין לו מתחרה באמנות מכירת כיסאות וקניית קולות, אפילו שזה אמור ביצירת גולם שלטוני של שלושים שרים ויותר ועוד כמה וכמה סגנים. קריקטורה במיטבה, איך אפשר בכלל למנות סגן לשר בלי תיק ובלי תפקיד ביצועי ? משהו כמו מינוי של סגן לאפס! וכדי ביזיון וקצף.

אבל השורש של הבעיה, נטוע עמוק מאד בגוש הנקרא אופוזיציה. משהו שלמעשה לא קיים כלל ועיקר. אפילו בדיקטטורה של צ'אבס, קם אדם שכמעט הצליח להביסו, אבל אצלנו? הרי לא יעלה על הדעת שכול רסיסי האופוזיציה יסכימו להתלכדות כל שהיא מאחורי מועמד מוסכם אחד, כל אחד ואחת מאמינים כי הישבן שלהם בלבד, תואם את המידות של כס הכבוד. לכן, אל תתלוננו אחרי הבחירות אם תמצאו עצמכם מוזילים ריר מר הרחק מצינור היניקה. אם וכאשר יתחילו העסקנים לחשוב גם קצת על המדינה ולא רק על עצמם, אז אולי נתחיל לחיות. אבל הסיכויים קלושים למדי, מספיק לקרוא את הנביאים ישעיהו וירמיהו, ע"מ להבין כי השחצנות, הפלגנות והבצע, טבועים עמוק בגנים שלנו.

אפשר להניח, כי גם הלשכה המנופחת, כולל נתן "הצלם", תתייצב במלואה, כי הרי לא יעלה על הדעת שה.מ. תוותר על אנשי שלומה הרבים. ומה יקרה כאשר הכיסאות ירעדו ולא יצליחו לנפח גועליציה ענקית? תמיד קיימת האופציה האירנית, כי מה יכול לתרום להצלחה בבחירות יותר מעוד מלחמה מיותרת?! התקווה היחידה אשר נותרה לנו היא בחירתו מחדש של אובמה לנשיאות ארה"ב.

נראה לי כי ע"מ שנוכל להפוך עצמנו למדינה מתוקנת, נצטרך לערוך שינוי דרסטי בשיטות הקלוקלות של הממשל שלנו, אפשר לקחת דוגמה מאחת המדינות המתוקנות, מה שעובד טוב במדינות "נחשלות" כמו אנגליה, צרפת, ארה"ב וכו', צריך לעבוד גם אצלנו.

צרפת, עמדה על סף של אנרכיה עד שבא דה-גול וכפה עליהם את  הרפובליקה החמשית. אבל לפני הכול, צריך לסיים את כתיבת החוקה-לישראל ודבר ראשון, להפריד באופן מוחלט בין ה דת למדינה. ארה"ב ידועה כמדינה דתית מאד, אבל זה לא מנע מאבות המדינה לכתוב את החוקה בה מופרדת הדת באופן מוחלט מניהול המדינה. הייתי רוצה לראות את הגאון שיצליח להוציא את העם הזה מהאמונות התפלות להן הוא סוגד ומהרמאות של הברית בין ה"באבות" לבין הטייקונים. ובא לציון גואל.

אביהו נלסון, 14.10.2012

דיני-ג'אד

זה קורה לרוב בסביבות יום הכיפורים, כל הרוע והרשע הצבורים במה שנקרא "אנושות", פורץ החוצה בזרם אדיר של הסתה ושנאה. ואכן "זכינו" לזרם הביוב הגולמי אשר נבע מלועו של נשיא איראן –גדול צדיקי הדור-הרחמן והמושלם שבהם. בין היתר, האשים אותנו בחוסר תרבות וציביליזציה, עלי לציין כי בענייני תרבות, אנחנו מפגרים מאד לעומת מה ששורר באיראן, כי שם סוקלים למוות נשים על מעשי ניאוף (שהיו או לא היו) ונוהגים לתלות כל מי שמביע מורת רוח מהנשיא, ממשמרות הצניעות, מהאייתולות או מהגנרלים הכול כך מושחתים. ובאמת, מה אנו והדמוקרטיה המקרטעת שלנו, יכולים להעמיד מול הרוצחים האלו ?! אבל נא לא לדאוג, הקלריקל-  פשיסטים אשר שולטים בנו היום, עושים מאמצים עליונים להביא אותנו אל הרמה האיראנית ובסוף הם עוד עלולים להצליח,

חבל שזה כך, אי פעם בהיסטוריה שלנו היו מלכי פרס, כורש ו-דריווש, משולים לשליחי הקב"ה והם הם אלו ששלטו על המזרח התיכון מהים התיכון ועד הרי כוש וגם על "אסיה הקטנה", בואך יוון. אבל מאז זרמו המון מים אפילו בנחלי הנגב, האמונה של הפרסים אז, לא דומה כהוא זה לאסלם השיעי הכול כך נוקשה וקיצוני. לפני שנים לא כל כך רבות, היה השלטון שם אוהד גדול שלנו, אבל לא השכלנו לטפח קשרים עם שכבות רחבות באיראן והסתפקנו בטיפוח השאה, חצרו וגם את מנגנוני הביטחון הידועים לשמצה. ממש כמו שקרה לנו עם  המתואלים בדרום לבנון, אלו הם החיזבלה היום אשר עד לפני 30 שנה, עוד קיבלו אותנו באורז ובפרחים ואנחנו-בשחצנותנו האופיינית-הפכנו אותם לאויבים כל כך מרים. לבסוף, יצאנו משם כאשר זנבנו בין רגלינו ורק האסטרטגים המזויפים-בוכים.

בעת כתיבת השורות האלו, נודע לנו על "ברן" כי הלך, איש המעלה, חייל ומפקד מהולל, מאחרוני מצביאי הפלמ"ח ולנו, תושביה הוותיקים של אילת, נצבט הלב על מניף "דגל הדיו" המסמל יותר מכול דבר אחר את שחרור האזור והכנסת אילת למדינת ישראל! צנוע מרבים מאד מהקולגות שלו, חסר טיפת שחצנות-וזו תכונה לא כל כך מקובלת בקהילתנו. שבע ימים ושנים היה ברן, צאצאיו הם מורשתו והינם ממשיכי דרכו, חבריו הרבים מהפלמ"ח, הולכים ומתמעטים (כדרך הטבע) בד"כ, רובם המכריע ספון בבתי הקברות הצבאיים ברחבי הארץ, אותה הקימו, עליה לחמו ועל היותה מסרו נפשם. הם חקוקים על הלב ומוטבעים במעמקי הנשמה של אלו אשר עדיין מרחפים ע"פ הארץ. עבורי, מסתכמת מלחמת השחצנות ההיא, באובדנו של חברי שאול (בוקי) אבס והוא עדיין איש צעיר ושונא מלחמות, נפל בקרב (המיותר) ברחובות העיר סואץ. ובפציעתו הקשה של גיסי נתן אשר שיקומו ושובו לחיי יצירה, יכולים לשמש דוגמה.

איני מעוניין לערבב את זכרם של הנופלים היקרים עם ההתלהמות של הטווס המהולל, אסיים בברכת חג שמח !!

אביהו נלסון, אילות. 30.09.2012

חיים חפר

ביום השני של החג, נודע לנו על פטירתו של חיים חפר. על האיש ותרומתו לפלמ"ח, נכתבו השבוע תילים של דברי הלל ושבח ואין בדעתי להוסיף או לגרוע מהם כהוא זה.

לא נמניתי עם חוג מעריציו ובסך הכול פגשתי אותו פעם אחת בירושלים בפנסיון ביקל בבית הכרם שם גרנו-מלווי השיירות-והופיעו אצלנו הגרעין המייסד של "הצ'יזבטרון" עם שייקה אופיר, נעמי פולני ועוד. ואם לא סגדתי לאיש, הרי שאני מכור לשירים שלו מאז ועד עכשיו. אפילו שלא נמניתי על יושבי "כסית" ו-"פילץ" , ספגתי ובלעתי את שירי חפר וגורי, בכלל לא משנה אם הם מקורים או מתורגמים. על עצמתה של השירה בציבור, חוויתי בהסברים של טרם קרב. אבל ההשפעה המגית של השירה, הוכחה באחד הרגעים הקשים של המצור על ירושלים, כאשר מחלקת פלמ"ח עברה בלילה ברחובות העיר השוממים ובקולי קולות שרה את המנון הפלמ"ח. הייתה זו התרופה להעלאת המורל של התושבים במקלטים, "הפלמ"ח הגיע" ! הייתה כקריאת ניצולים מספינה טרופה.

אבל בדרך לא ברורה, עטפה אותי עצבות דיכאונית, אולי היו אלו הספרות 87 שריצדו לנגד עיני, זהו הרי גם גילי, אולי זו האווירה הכללית בארץ ואולי אלו המאמצים הבלתי פוסקים של "שני הקיסרים" להכניס אותנו למדמנה העמוקה ביותר בתולדותינו. ואולי זה "שעון החורף" שנכפה עלינו ע"י הבערים הקלריקלים? ואולי זו תערובת של הכול ביחד.

אני מבין כי נכתבו טענות כלפי השלטון על היעדרם של נציגיו בלוויה. על כך אני תמה,

מי בכלל מעוניין לצפות ולהאזין לחבורה הגדולה המרכיבה את המכשלה הזו ואו למי מטעמם, שופכים את צביעותם ואם הללו וויתרו על הזדמנות צילום, חזקה עליהם כי קופת השרצים הנישאים על גבם הינה גדולה וכבדה למדי. חיים נהג לעקוץ את אבירי השלטון ואם אלו לא היו מסוגלים להפריד בין האיש לבין יצירתו, הרי שאין להם זכות קיום.

ש נ ה ט ו ב ה !
אביהו נלסון, 21.09.2012



מנזר השתקנים

לפני כארבע שנים, כתבתי כתבה (מעשה נבלה!) על שריפת הספרים שנערכה לפי יזמת רבנים באור יהודה. ציינתי כי לפני כמה דורות, נהגו הכנסיות באירופה, לערוך טקסים נאלחים של שריפת התלמוד ובכוח האינרציה זרקו למדורה גם כמה וכמה יהודים. כפי שאמר היינריך היינה: "המתחיל בשריפת ספרים-גומר בשריפת אנשים". האם הכלבים המצורעים אשר הציתו את הכנסיה בלטרון, רצו להוכיח כי היינה צדק ? זאת איני יודע אבל מה שקורה כאשר כוחות החוק שלנו, חוקרים תועבות כאלו, הרי שכול גדולתם והמוניטין הבינ"ל שלהם נמוגים בערפל. איך זה יכול להיות שכוחות בטחון מעולים שיש לנו, לא מצליחים לשים ידם על כל "מביאי המשיח" הללו. אולי זה לא נראה הגיוני, אבל ללא קריצת עין של טווסי השלטון, הפורעים הללו היו כבר מזמן בבתי הכלא-שם מקומם. לחמתי על לטרון, מלחמה קשה ונואשת, שם נפלו רבים מחברי לנשק והם היו באמת-מלח הארץ. אבל מכאן ועד ההבלים של "תג מחיר" התהום הפעורה ענקית. אוי לנו שהגענו כל כך מהר לכנופיות של דמויי "סיקריקים" אלו שבלהט המשיחי שלהם, הביאו לחורבן בית שני. כך זה היה לכול אורך ההיסטוריה רווית הדם שלנו. מי יותר גדול מרבי עקיבא ? אפילו הוא הכריז בלהט כי שמעון בר כוזיבא הוא הנבחר להיות "מלך המשיח", התוצאה כתובה במשנה "ויימלאו נחלי יהודה בדם החללים", מדוע עלינו להיות למשיסה כל פעם מחדש בגלל קומץ מטורפים אשר "גדולתם" היא בעקירת זיתים ולא בנטיעתם.
בעוד חודשיים, נציין את יום השנה ה-17 לרצח של יצחק רבין. השרץ הרוצח יושב אמנם בכלא, אבל מה קרה למשלחיו ? הרבנים צדיקי הדור ? הללו ממשיכים בהפצת הארס שלהם כאילו מאומה לא קרה. היום, שמענו מפיו של השר לביטחון פנים, כי הוא התכוון להכפיל את צוות החקירה בנושא לטרון, אבל פנייתו אל נתניהו לאישור תוספת קטנה לתקציב-נענתה בשלילה. מה פתאום שיגבירו את החקירה (?!) הרי אלו הם סלעי קיומנו. וקולות של מצביעים בבחירות הולכים ברגל ? והיו פורעי החוק האלו לתפארת מדינת ישראל!!! אלו שהמליכו עלינו את הצבועים המכהנים, יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.

אביהו נלסון,08.09.2012

חילופי עונה

הטמפרטורות, אמנם, עדיין ברמה בינונית ומעלה, אבל דגדוגי הסתיו כבר בסביבה. בצפון כבר החלו החצבים להבקיע דרכם אל מול השמש ואילו אצלנו, החל עץ הצאלון הזקן להשיר את עלעליו בכמויות גדולות מאד, העץ הקשיש (במונחי המדבר) מקדים בכול שנה את בני מינו הרבים הפזורים ברחבי המשק. איני יודע מדוע הוא כל כך ממהר, אולי הגיעו שורשיו לשכבת קרקע מלוחה ואולי הזקנה פשוט נמאסה עליו ואת זה אני יכול להבין. בכול אופן, גם השמש היקרה שלנו, מכה בעצמה יותר נינוחה והשעות ללא מזגן מתרבות מיום ליום. העץ שלנו, הוא בס"ה בן כארבעים שנה ובתנאים נאותים הוא יכול להצל עלינו עוד שנים רבות. אבל זה לא פשוט להעניק לעץ אשר מוצאו במדגסקאר, תנאים נאותים של ממש. למיטב ידיעתי, העץ הקשיש בערבה הוא עץ שיזף בן קרוב לאלפיים שנה אשר נמצא ליד מעיין עין חצבה, אבל אין דינו של השיזף כדינו של הצאלון, האבולוציה בנתה את עלי השיזף בעירוב עם קוצים רבים אשר אינם מאדים הרבה מים ומים במדבר הם לא דבר מובן מאליו. עץ הבר השולט בערבה, הם מיני שיטה קוצנית, למרות הקשיים הכרוכים בגישה אל הקוצניים האלו, מצאו הגמלים ומין מסוים של צבי, את הדרך ליהנות מעלי השיטים ובמיוחד מתרמילי הזרעים שלהם המהווים מקור טוב לחלבונים ומאידך, שיטה מעולה להפצת הזרעים. המקום היוצא מהכלל בערבה, הוא הגן הבוטני של עין-גדי, אבל סביבת ים המלח בכלל ונאת עין גדי בפרט, הינם יצירת פאר של הטבע ונקווה כי החורבן בידינו אנו, ייעצר וגם הדורות הבאים יוכלו להתפעל ממכמני הטבע האלו.

מחר, השני לתשיעי, אנחנו מחדשים את הפעילות במועדון גיל הזהב שלנו, נברך את כל החברות והחברים ואת הצוות המפנק שלנו, בשנת פעילות פורייה ובבריאות טובה.

שנה טובה!אביהו, אילות, 01.09.2012

הזוג המוזר

שנו חכמים : "הילכו שניים יחדיו-בלתי אם נועדו?". זה היה נכון פעם וזה נראה נכון גם עכשיו. כי אחרת איך ניתן להבין את הדבקות בין נפוליאון הקטן לבין הטווס האמריקאי ? האומנם זה השירות ב"יחידה" בלבד ? או שמא זו תכנית ההישרדות האישית של התחת שלהם על עור הצבי המלטף ? ואולי זו בכלל הגחמה של מלך הקזינואים המשחק בהם כבמריונטות ? ואולי זהו מצב מתפתח של הסתיידות מלווה בשיגעון גדלות אשר ממנה סובלים שניהם ?! מכול מקום, מי שישלם את המחיר, נהיה אנחנו האזרחים. אין לנו בתים בחו"ל ואף לא חשבונות בנקים, לנו אין לאן ללכת ואין לנו איזה שלדון אשר יהיה מוכן תמיד לאמצנו לאחוזותיו, כמו ששוררה נעמי הגדולה : "אין לי ארץ אחרת" !!! אז אולי סו"ס תניחו לנו. מה שקשה לי להבין, זה כיצד חוברים יחד חסידי תורת הזאב עם אנשי ברל, חיים ודוד. בכימיה זה לא היה תופס.
היו לנו מלחמות לרוב, לכול אחת מהן נקשר שם כל שהוא, מהם לטובה וחלקם לקללה, עושה רושם שהצמד הזה לא מוכן להרפות עד שתהיה להם מלחמה אחת לפחות. זה שייפלו קורבנות רבים מספור, זה לא בדיוק מטריד שינה מעיניהם. אולי יכולים שני הטווסים האלו לעיין בהיסטוריה של עם ישראל, יש לנו תוצאות מחרידות למכביר, תשאלו את צדקיהו מלך החורבן הראשון, את קנאי בית שני ואת הגדול מכולם הלוא הוא רבי עקיבא אשר הכתיר את בר-כוזיבא כמלך המשיח. יש לנו רק מזל אחד וזה היותנו תלויים באופן מוחלט בנדיבות של ארה"ב, בלעדיהם, לא היה לנו כזה צ.ה.ל ואפילו אוכל שיספיק להזנת הטפילים המתרבים בקרבנו. מזלנו שאובמה הוא הנשיא ואני מקווה כי ייבחר שנית. רק שהחבר הקרוב של הטווס לא יצליח, ההוא עוד מסוגל ללחוש לאוזנם של שני הליצנים כי הרשות ניתנת ואז אנה אנו באים ?! אנשים תוהים מדוע קיימת סלידה הדדית בין הטווס לנשיא, שיבדקו מה עשה הטווס לפני הבחירות הקודמות שם. כנראה שהוא השתמש בכינוי הגרוע ביותר כלפי המועמד השחור, דברים כאלו מודלפים מידית. אולי בחירתו של אובמה מחדש תסיים את הסיוט החמור אשר מנסה הזוג המוזר להטביענו בו. ושמע ישראל, אפשר לקרוא תמיד. ואולי, לקראת הימים הנוראים הממשמשים ובאים, יעצרו דחלילי השלטון למחשבות נוספות.
אביהו נלסון, 12.08.2012

החזון במדבר

כה אמר חיים-נחמן : קומו תועי מדבר
צאו מתוך השממה כי עוד הדרך רב
ועוד רבה המלחמה.
יצאנו מהמדבר, מלחמות אין ספור חווינו
ארץ לתפארת בנינו-ובמו ידינו החרבנו.

ושוב חזרנו הביתה מארצות נהרותים
נאחזנו בטרשי הארץ ובאדמתה החרבה
כרמי היין ומטעי הזיתים פיארו את
קודקודי ההרים ואת המדרונות.
תוצרתנו נפוצה באגן הים התיכון.

תקענו יתד בים האדום, הספינות
העלו מפרש עד תימן ושבא, לשם
נשאו את פירות ארצנו ומשם הביאו
שנהב וזהב, מור ולבונה ומכול טוב
הארץ. העלינו את תורתנו למעלות
ופסגות, בנינו היכל לתפארת וארמונות
לרוב. ושוב נשטפנו בקנאות ובשנאות
ושוב הקשבנו לנביאי השקר. בשמו
נשבעו אבל אותו לא שאלו,

החורבן לא איחר לבוא ומעם
היינו לתפוצות. ובתום אלפיים שנות
חזרנו הביתה, מצאנו ארץ חרבה אשר
הייתה למשיסה, בעמל רב וקשיים
אין ספור, הלכנו מחיל אל חיל,
עוד יישוב ועוד רבים כאלו.

והארץ החלה לפרוח, ממרום
אצבע הגליל ועד לפאתי הנגב.
נטענו פרדסים והכרמים הניבו
מלוא הטנא. זכינו להכרה של
מדינות רבות, הכרה שגררה
מלחמה קשה. יכולנו לאויבינו
אבל לא נתנו לנו להניח את חרבנו.

הנגב זעק לנו ב-שממונו ומעטים מאיתנו
נענו לקריאת "הזקן", ירדנו לקצה המדבר
לארץ שורצת נחשים ועקרבים ולמרות
הספיקות של העסקנים, מצאנו דרכים
להוציא לחם מן הארץ והחזון העלה עור וגידים.

זכות ראשונים לקיבוץ יטבתה, היא "ארץ פלגי מים"
והיא עין-רדיאן בלשון הבדווים.
ואנחנו כאן, למרגלות הים, נכנסנו לשנת החמישים
בתנופת פיתוח והרחבה, עם קליטת משפחות וצהלות
ילדים. החיים נראים טובים בהרבה עם הנכדים והנינים
מסביב. התגברנו על תנאי הטבע ונשרוד גם את תאוות
הבצע והשחיתות הממלכתית. כדברי האדמו"ר
מאיר אריאל: "עברנו את פרעה-נעבור גם את זה"

שישרור שלום במעוננו ונראה ברכה בעמלנו.
שנת יובל משגשגת. אביהו נלסון, אילות, 03.08.2012

חדשות מכתריליבק'ה

יום אחד, מאסו הגבירים מארץ הזהב, בראש ממשלת חלם הבירה ויתכנסו בהולים ודחופים לעוץ עצה והרבה מחשבה ? הכיצד זה יעז הכאילו ראש ממשלה, להפר את הוראותינו המדויקים בנוגע לאי שלום עם העמלקים מסביב. מה קרה למשיגנע הזה ? וכי לא פיטמנו אותו לשובע?! רחמנא ליצלן. וידונו בעניין בכובד ראש, כי הרי ההוא נצר טהור של מפלגתנו, זו אשר חרתה על דגלה את ה-הוד ו-ההדר כדרך חיים ואת המשמעת המוחלטת לתורת האדמו"ר וולבלה זקוצ"ל . רגשו וזעקו הקדושים וינועו אמות הסיפים. ולעת האשמורת האחרונה, נמצא הפיתרון! ויאמר ראש הגבירים: :הבה ונתחכמה להם, אין לאל ידינו ונאסר עלינו בתכלית, להתערב בגלוי בקלקולי הדרך שלהם, אבל הבה ניתן להם להעניש את עצמם. תהו ושאלו הצדיקים : הכיצד נעשה זאת ? ויען הגביר, נשלח אליו את מוריס הקבצן טעון במזומנים ומאידך- נלחש על אוזניהם של המתחרים ותהיה יד איש באחיו, ככתוב בדברי הימים. נזעיק לכאן את המתהדר בנוצות אמריקאיות ונשאיר בידיו את הביצוע. וכמו שכתוב בספרים הקדושים : "ויאמר-ויעש". ומשהל'ה המסכן, עשה דבר אדוניו דבר דבור על אופניו, ויחבור אל הראש, כולו חנופה ושמן זית, כן מעטפה, לא מעטפה, טובת הנאה פה ואחרת שם ועדיין הבוסים שם לא שבעי רצון, אפילו החינמון "מטעם" לא הזיז דבר. אבל לבסוף באו הגבירים ולחשו באוזני החוק כי כך וכך נעשה וכי עומד לרשותם עד מוצק, השליח בכבודו ובעצמו, רק אנא התחשבו בגילו ובמצבו ונהגו כלפיו במידת הרחמים. ישבו כל חכמי ואבירי החוק, שקלו את כל הידוע וגם את הנסתר וייצאו בקול תרועה רמה : הנה הגענו אל פסגת השחיתות בארצנו, אפשרו לנו זמן וגישה חופשית ונעקור את הקוצים מן השורש. ולראש לא נותרה ברירה אלא לפרוש מיד ואכן כך הוא עשה. המצב הוליד בחירות ושם חברו ביחד, הטווס האמריקאי, החרדים, ש"ס ואהוד ברק והקימו בצהלה את הממשלה היותר נפוחה בתולדות ישראל ממשלה שחרטה על דגלה את חוסר המעש כתורה מסיני. מי שמשלם את זה במלוא הכובד הם דלי העם, עובדי קבלן ודומיהם, העיקר שהטייקונים מבית ומהחוץ יוכלו לעשות "תספורות", הכול לפי תורת הקפיטליזם החזירי. ובא לציון גואל ! האומנם? כאשר הגיעו העניינים אל בית המשפט, התגלה מוישלה במלוא אפסותו, "איש הזוי ומבולבל" קראו לו השופטים וההר הענק שהתרומם שם, קרס לרמת העכבר. ואפילו הטווס המהולל, מצא עצמו בחלל ריק, מה גם שהחוק לגיוס חרדים, התמסמס לחלוטין והרי הוא נאחז בנציגיהם כמו בקרנות המזבח. הייתה לו שעה של עדנה, כאשר שאול המפזז נתן לו במתנה את כל ה"מפלגה" שלו, בכניעה משפילה. אבל העדנה לא נמשכת לנצח והמלחמה בין שני העכברים ניטשת במלוא עוזה. את הסוף טרם רואים, לא כל כך מהר מזיזים את התחת מעור הצבי ועוד חזון למועד. ובעניין שונה לחלוטין, שנתיים עברו מהשריפה בכרמל, דו"ח המבקר הכה ועדיין מכה גלים, כבר האזנו להתלהמויות על הצי של "סופרטנקרים" שיצילנו והנה, נערך תרגיל חירום בכפר הנופש הנטוש שלנו, אלא שהרוח הייתה לוהטת, האש חרגה מהכפר וצבא לוחמי האש של אילת הוזעק לעזרה, אבל מה? מכונית נתקעה בדרך ובהגיעה הכילה כמות מים קטנה, הכבאית עם הסולם, לא הצליחה להפעיל את העניין. מזל גדול יש לנו שאבנים וחול לא להוטים לעלות באש האם לא אצבע אלוהים מעורבת כאן?!!אביהו נלסון, 13.07.2012

ליל הבדולח

כאילו זה היה אתמול, כאילו לא עברו שבעים וארבע שנים (כמעט) מאותו אירוע נורא בו תקפו המוני נאצים מוסתים את כל מה שנראה יהודי בגרמניה. כל זה קפץ לנגד עיני כאשר עלתה החרפה, ההתלהמות וההסתה הפרועה של "עסקני" ציבור, חברי כנסת ודומיהם.
אז מה אם אז קראו להם יוזף גבלס (ימ"ש לעד) ואילו היום הם נקראים בשמות עבריים לתפארת כמו רגב, דנון, בן- ארי והמסיתים הקבועים מבית מדרשם של מרזל ובן גביר.
כן, אני שייך למחנה השמאל ההומני אותו שמאל נורא ואיום אשר יישב את גבולות הארץ ובזכותו יש לנו מדינה כזו אשר בכנסת שלה מכהנים הברברנים דלעיל. איני מתעלם מבעיית המסתננים, אבל לפני שאתם פוערים את הביבים שהעניק לכם הבורא במקום פה, אני מציע לכם לבקר בכול יישובי השמאל הידועים לשמצה, להיכנס שם לבתי הקברות, להשיל נעליכם ולהשתחוות תוך בקשת סליחה עמוקה מכול חברותי וחברי הרבים, אשר לא השתמשו בתירוץ כל שהוא כאשר הגיע יום פקודה. עכשיו הם מונחים צעירים לנצח אחרי שהקריבו את עצמם למען גאולת הארץ. היום, בשלהי העשור התשיעי לחיי, אני בוש ונכלם לראות ולהאזין לדברי הבלע הנ"ל, לא לזה פיללנו כאשר נאחזנו בציפורנים, עם נשק מינימלי, בדרך העולה לירושלים, לא למדינה דורסנית לענייה ומאד רחמנית לטייקוניה לחמנו-לפי תורתו של ראש ממשלתנו המזגזג הנאור.
ולעצם העניין: מדינת היהודים, לא תוכל להתקיים בלי העובדים הזרים, אבל כל סחר העבדים (עובדי קבלן) הזה מוחזק בידי כמה "מקורבים" ואלו לא יניחו לפליטים/שוהים לצאת לעבודה בלי לגזור קופון לעצמם. מה גם שבראש מינהל ההגירה עומד שר הפנים אשר לפי תורתו העבודה משולה לכפירה בעיקר. הארץ מלאה בעובדים זרים, אבל הבעיה של האפריקאים, היא צבע עורם. ה"צדיקים" והפשיסטים מסוגלים לשאת הרבה, אבל לא את צבע העור הכהה, יעידו על כך אחינו האתיופים שנתונים למשיסה של כל הגזענים הנ"ל. לחרפת מדינת ישראל.

אביהו נלסון, 02.06.2012

בחילה

כבר היו לנו לאורך 64 שנות קיומנו, אירועים לא מעטים אשר היה לאל ידם לגרום לנו הרגשות של אי נחת ושל גועל נפש. אבל "החתונה" האחרונה בין קים-ג'ונג-ביבי לבין ראש האופוזיציה המפזז, העמידה אותנו במצב של קבס אמיתי ולא נותרה לנו ברירה אלא לחוש בחילה קיצונית, גועל נפש ומרה שחורה, בתקווה שהמפלצת החדשה תצטרף במהרה לקהלים הענקיים של דינוזאורים ושאר מפלצות קדומות ותשאיר מאחוריה רק את גל הצחנה המחניק שאפף אותנו השבוע.
אין זו פעם ראשונה בה אנו נדהמים מחדש מכושרם של הפוליטיקאים מזיהום והצחנה של חיינו בארץ, אבל אפשר היה כבר לצפות כי לאחר שנים כה רבות של חיים במולדתנו, נגיע לנוסחאות נאותות של שלטון תקין. עם מועדי בחירות בזמנים נקובים ובהפעלה של ארבע מפלגות (מקסימום). טוב אז מה יעשו כל אותם "עובדי לשכה" הממלאים כל חור פנוי מסביב לכנסת ולמשרדי הממשלה. עכשיו עם כניסת קדימה לנוגסים במנעמי השלטון, יתווספו אליהם עוד כהנה וכהנה. לכן גם לא הופתעתי למצוא את "נתן החכם" בראש הבוחשים, האיש היה אמור להיות מגורש בביזיון מהשירות הציבורי, אבל היה חייב לסיים את צילומיה הכמוסים של העלמה. אין כסף לשלם לניצולי שואה את כספם שלהם ואין כסף להחזקת מעונות לילדים בעלי מוגבלויות, אבל סכומי עתק למעכרים, לזה אין כל הגבלות!!
כפי שאמר החכם מכול אדם: "אין חדש תחת השמש-אשר יהיה, היה כבר אמש". הכול נכון, רק עוצמת הצחנה מתעצמת לשיאי עולם. יש כאלו הטוענים כי אפילו מקיאוולי מתהפך בקברו למראה ומשמע ההצהרות הציניות של "מנהיגינו", הצהרות המגמדות את תורתו לכלל שיח פעוטות. אבל הבה נזכור את דברי חז"ל : "האם ילכו השניים ביחד בלתי אם נועדו?" וגם : "הלך זרזיר אצל עורב" . באמת חכמים היו חז"ל. בא אדם תאב שלטון אובססיבי, מרסק את מפלגתו בעזרת קומבינות מצחינות-ומיד כורע ברך לפני השליט ומוכר לו את ממלכתו בנזיד עדשים. בראוו עליך גנראל דגול, אתה ממחיש את התזה הטוענת כי "מלחמה היא עניין רציני מדי כדי להשאירה בידי הגנרלים". אז ריסקת את קדימה, בעטת את ציפי החוצה ומסרת עצמך לעבדות, אין מה לומר, ניצחון מסחרר.
אבל התדהמה הגדולה באה ממה שנותר מקדימה, יש להם אנשי איכות רבים, ניתן היה לצפות כי כולם כאחד יקומו ויצאו נגד ההשפלה הזו, אבל כל מה ששמענו זו סידרת גמגומים של ארנבות עם זנבם בין רגליהם. מה קרה ? אי אפשר להתנתק מהכסא ? ומה קורה עם זנבות האופוזיציה אשר נותרו מאחור ?! הן לא מסוגלות להסכים אפילו מי יכהן כראש האופוזיציה. חרפה ובושה!
אביהו נלסון, 12.05.2012

אחריות

אחריות

לפני שנים רבות, כיהן אדם בשם פורסטר, כמזכיר ההגנה של ארה"ב. התקופה היא תחילת המלחמה הקרה. האדון הנ"ל האמין כי צריך לנצל מידית את היתרון שלהם ולהלום במלוא עוצמת הארסנל הגרעיני על ברית המועצות, סין וויאטנאם. מעמדו הבכיר, איפשר לו גישה נוחה אל הכפתור האדום. אבל האמריקאים הרי לא הפנימו את שיטת ה"סמוך" המהוללת שלנו ולכן בנו שיטה מורכבת של בלמים ואיזונים, המצב היה נזיל ומסוכן. התברר כי שר ההגנה הנ"ל לקה במחלת נפש. על מנת להימנע משערורייה פוליטית, נטרלו את השר וערב אחד בשעה של שפיות, קפץ השר מהקומה העליונה וחסך לכולם טרגדיה ובושה, האמריקאים,כדרכם, העניקו לו כבוד אדיר ואף קראו בשמו נושאת מטוסים ענקית חדישה.
לא כתבתי את ההקדמה כשאלת טריוויה או יהרה בהיסטוריה, אני שואל רק איה הם הבלמים שלנו? הרי זה היה אמור להיות תפקידה של המועצה לביטחון לאומי? את הקרקס מסביב למועצה ראינו לאחרונה וכאשר עוזי ארד סולק ממנה בגסות מלוכלכת, היינו צריכים להכריז על יום צום, ללבוש שק ולזרות אפר על ראשנו. הבלם העיקרי שעמד בפני מטורפי השלטון שלנו-נוטרל ועכשיו הם חופשיים לשלח את המתקפה הנואלת וחסרת האחריות על איראן. ההשוואות של המצב הנוכחי למצב בזמן שלטונו של ביגין, לא תופסות מים ובדיעבד ההפצצה אז לא עזרה להפיל את הקצב מבגדד, נהפוך הוא, הפשיטה האמריקאית בשנות התשעים, הייתה הרבה יותר משמעותית והיא נבעה בעיקר בגלל הנפט של כווית ולא בגלל "אוסיריס". ההפצצה עזרה, ללא ספק, לניצחון בבחירות.
למזלנו הגדול, יש לאמריקאים נשיא בשם ברק אובמה, ועד היום, הוא עומד כחומה בצורה נגד תאוות ההפצצה של קברניטינו. אחרי הכול, בלי המענקים הנדיבים שלהם והצוללות אשר נבנות בגרמניה, אל מי היינו באים.
אדון ראש-הממשלה, אולי לפני שתנאם לנו חזור ונאום על השואה, תמנע ממהלכים אשר יביאו אותה לכאן בזמן הזה. לפני הכול אולי הגע הזמן לשלם לשורדים המעטים את מה שמגיע להם וכידוע, מצבם רק הולך ומחמיר. זה הרבה יותר חשוב מהזרמת הכספים לטפילים הרבים ומהעלאת משכורות מתמדת לערימת השרים חסרי התיק והערך.
אסיים בפסוק משיר של מאיר אריאל: "עברנו את פרעה-נעבור גם את זה".

אביהו נלסון, אילות , 19.03.2012

הצדיק

כתוצאה מהקומבינה של חברי הכנסת של ש"ס, שוחרר השבוע "הרב" שלמה בניזרי מהמאסר במעשיהו ועוד לפני שנסגרו שערי הכלא מאחוריו, פער הנ"ל את לועו לרווחה ושפך את מררתו על כל מי ומה שאפשר. נזכרתי בפסוק האומר: ויפתח ה' את פי האתון.. אבל למה להעליב את האתונות? הלך שר נכבד בישראל, דחק את ידיו עמוק לכיסי המדינה וכאשר נתפס, הועמד לדין והורשע-נפתחו ארובות הדמעות לרווחה: עשקו אותי, לקחו ממני, סובבוני בכחש וכו'. המאסר עצמו היה נינוח למדי, לכבוד "הרב" ניתנה האפשרות לקיים את מצוותיו השונות ולהרביץ תורה לכול דכפין, לא העבידו אותו בפרך (חלילה) ולא התאנו לו במאומה. אבל כל ההקלות הן מאומה לעומת "הסבל הנורא" של כבודו, אפילו שבי אצל רוצחי החמס נראה לו עדיף. ומה הפלא ? אין כבר וולבו, אין מזכירות צעירות, אין שררה ואינם כל ההנאות האחרות. הנ"ל שכח כי "אין תורה בלי דרך ארץ" וכדברי חז"ל: "אהב את העבודה ושנא את הרבנות". נראה כי הנ"ל מיצר על השחרור המוקדם, העתיד כבר לא נראה כל כך זוהר-רחמנא ליצלן !!!
ובעניין אחר לגמרי ועשרת מונים יותר חשוב, רוה"מ שלנו קים-ז'ונג-ביבי, מלווה בגב' בוטוקס הפרטית ומוקף בקהל רב של "יועצים", מאבטחים וסתם נגררים, עם רב וחסר ערך, התיישב באמריקה והחל במסע תזזיתי סוער של רוחות מלחמה. ההיסטוריה העקובה מדם שלנו, שידעה גם מלחמות מיותרות, לא מזיזה ל"היסטוריון" הדגול כהוא זה. עבורו ועבור חבר מרעיו, נבנה מקלט אטומי והשירות אצל דובר צ.ה.ל לא כרוך בסכנות יתר.
אולי פשוט נמאס ל-ה.מ. לעבוד בקן הצרעות של הלשכה, אולי הוא זועם על כי לא נתנו ליועצו הראשי נתן אשל, לסיים את המצגת על המכמנים הטמונים בין רגליה של העלמה ר. ואולי כי אינו מסוגל להתמודד עם האשמותיו של ד"ר עוזי ארד, עד לא מכבר-ראש וראשון ליועציו ?
אבל אם נשפוט את הלך הרוח בעמנו, נראה כי זה מה שמגיע לנו, כי אם תתקיימנה עכשיו בחירות, הנ"ל יזכה ברוב גדול, אם לא הודות לכישוריו, אז בגלל אפסותם של מתנגדיו מבית ומחוץ. כמויות הכסף הנשפכות על הטפילים הלאומיים יבטיחו לו את השלטון.
מזלנו הגדול, בינתיים, הוא שיש לארה"ב נשיא שפוי, אני מקווה כי הוא יצליח לרסן את כלבי האשמורת שלנו. ובא לציון גואל.
לי אישית כבר אין מה להפסיד, כמי שנמצא בישורת האחרונה של החיים, אני חרד רק ממה שיקרה לצאצאי. על אבינו שבשמים סמכנו אין ספור פעמים, הרבה זה לא עזר לנו ולסמוך על "המושיע" הנוכחי, ח.ב.ל.ז. חייבים להפריד דת ומדינה ויפה שעה אחת קודם.

חג שמחאביהו נלסון, אילות, פורים תשע"א, 07.03.2012

גזענות

סוף סוף יצא המרצע מהשק. השק, נקרא אחדות העם, עם אחד, עם סגולה, המרצע החד הוא השנאה התהומית לכול מי שהוא שונה ולו בזעיר אנפין, מתמונת העדר. אפילו נוסח תפילה שונה-דינו כדין כפירה מלאה ואוי לו למסכן אשר נקלע, שלא לטובתו, לחבורה המתפללת מעט שונה מהרגליו. הטמטום הזה, חי וקיים בכול חלקי עם ישראל, הרי לא יעלה על הדעת כי מי ששייך לפלג חסידי אחד, יבוא בקהלם של פלגים אחרים, אפילו אם שני הפלגים מקורם בחצר חסידית אחת, אשר ממנה התפלגו לא מזמן, בד"כ בגלל מלחמות ירושה של צאצאי האדמו"ר. אבל, ללא צל של ספק, הגזענות תופסת קריזה כאשר מדובר בצבע עורו של האחר, בני עמנו הכול כך נאורים, יוצאים ממש מדעתם אל מול אחינו כהי העור. ומי הם השונאים הגדולים? אלו לא אחרים מאשר אלו שהוקעו לפני שנות דור כ"שחורים" ע"י ילידי הארץ, העולים מאירופה ובמיוחד, ע"י הממסד הדתי. כל הדיבורים על עם אחד, אמונה אחת, הוד והדר וכו', אין להם אחיזה כל שהיא במציאות. אבל שום גילוי של גזענות, לא הגיע למימדים של השנאה לאתיופים אולי זה נובע מקנאה ואולי מרגשי נחיתות/עליונות מעוותים. לטעמי ולעניות דעתי, הם עדה מופלאה שהחזיקה באמונתה בתנאים בלתי מתקבלים על הדעת במשך אלפי שנים. היכרותי עם העדה, החלה בשנת 1962 כאשר נשלחתי לקורס להדברת ארבה באתיופיה. יפי בנותיהם ידוע היטב וכך גם הכושר האינטלקטואלי שלהם. ילדי העדה אשר שפר גורלם ללמוד בבית ספר כללי, נמנו לרוב על העילית של הכיתה. כבר בביקורי הראשון, נדהמתי מהידע שלהם בענייני יהדות, ההערכה כלפיהם גברה בזמן הביקורים הבאים. הדור שנולד בארץ, למד והתערה כאן, בולט באיכויות שלו ובפוטנציאל הטמון בהם. כאשר הנערה המקסימה חגית יאסו, זכתה בכוכב נולד האחרון, חשתי כאילו נפלו חומות יריחו וצהלתי בשמחה. אני לא מתעלם מהבעיות הקשות שמתחוללות בחברה האתיופית שלנו, בחלקן, אלו בעיות המלוות את כל העדות השונות בתהליך הקליטה המפרך, אם בגלל השבר במבנה המשפחתי, אם בגלל אבדן מרות של הורים. אבל ככלל זו עדה נפלאה ואנחנו גזענים לעילא-חבל מאד.
ובעניין אחר לגמרי. צפיתי ב-"עובדה" של אילנה דיין בשערורייה של החלפת הרמטכלים האחרונה ונחרדתי. כל הנוגעים בדבר, הם אנשי מעלה אחד אחד, לוחמים עם קבלות, אומץ לב ומנהיגות בקרב, ממש מלח הארץ. רצינו תמיד להאמין כי הלכלוך של הפוליטיקה מגיע לשערי המטכ"ל ונעצר שם. המציאות היא לא פחות ממחרידה ושערורייתית, הגרעין האירני תלוי מעל הראש, חיזבולה והאחים המושלמים הולכים ומשתלטים על הארצות השכנות ובצמרת צבאנו הקדוש, עסוקים עד מעל הראש בלכלוך ובהכפשה. בא לי הרצון לזעוק בקול גדול די !!! אני לא בא לקבוע מי כאן הצדיק הגדול ומי הוא הרשע המוחלט, רק להזכיר לכולנו כי בזמן "המרד הגדול", היו מחנות "גוש-חלב" ו-"בר גיורא" עסוקים בהקזת דם הדדית ושריפת מחסני המזון. ואת מה שהותירו אלו, סיימו הרוצחים "הסיקריקים". התוצאות ידועות, אבל שום לקח לא נלמד. מה שעושים היום "הסיקריקים" המודרניים זה בבחינת "סדנא דארעא-חד הוא". התעוררו חברים יקרים, בנפשנו הדבר.
אביהו נלסון, אילות, 12.01.2012