חיים חפר

ביום השני של החג, נודע לנו על פטירתו של חיים חפר. על האיש ותרומתו לפלמ"ח, נכתבו השבוע תילים של דברי הלל ושבח ואין בדעתי להוסיף או לגרוע מהם כהוא זה.

לא נמניתי עם חוג מעריציו ובסך הכול פגשתי אותו פעם אחת בירושלים בפנסיון ביקל בבית הכרם שם גרנו-מלווי השיירות-והופיעו אצלנו הגרעין המייסד של "הצ'יזבטרון" עם שייקה אופיר, נעמי פולני ועוד. ואם לא סגדתי לאיש, הרי שאני מכור לשירים שלו מאז ועד עכשיו. אפילו שלא נמניתי על יושבי "כסית" ו-"פילץ" , ספגתי ובלעתי את שירי חפר וגורי, בכלל לא משנה אם הם מקורים או מתורגמים. על עצמתה של השירה בציבור, חוויתי בהסברים של טרם קרב. אבל ההשפעה המגית של השירה, הוכחה באחד הרגעים הקשים של המצור על ירושלים, כאשר מחלקת פלמ"ח עברה בלילה ברחובות העיר השוממים ובקולי קולות שרה את המנון הפלמ"ח. הייתה זו התרופה להעלאת המורל של התושבים במקלטים, "הפלמ"ח הגיע" ! הייתה כקריאת ניצולים מספינה טרופה.

אבל בדרך לא ברורה, עטפה אותי עצבות דיכאונית, אולי היו אלו הספרות 87 שריצדו לנגד עיני, זהו הרי גם גילי, אולי זו האווירה הכללית בארץ ואולי אלו המאמצים הבלתי פוסקים של "שני הקיסרים" להכניס אותנו למדמנה העמוקה ביותר בתולדותינו. ואולי זה "שעון החורף" שנכפה עלינו ע"י הבערים הקלריקלים? ואולי זו תערובת של הכול ביחד.

אני מבין כי נכתבו טענות כלפי השלטון על היעדרם של נציגיו בלוויה. על כך אני תמה,

מי בכלל מעוניין לצפות ולהאזין לחבורה הגדולה המרכיבה את המכשלה הזו ואו למי מטעמם, שופכים את צביעותם ואם הללו וויתרו על הזדמנות צילום, חזקה עליהם כי קופת השרצים הנישאים על גבם הינה גדולה וכבדה למדי. חיים נהג לעקוץ את אבירי השלטון ואם אלו לא היו מסוגלים להפריד בין האיש לבין יצירתו, הרי שאין להם זכות קיום.

ש נ ה ט ו ב ה !
אביהו נלסון, 21.09.2012