דיני-ג'אד

זה קורה לרוב בסביבות יום הכיפורים, כל הרוע והרשע הצבורים במה שנקרא "אנושות", פורץ החוצה בזרם אדיר של הסתה ושנאה. ואכן "זכינו" לזרם הביוב הגולמי אשר נבע מלועו של נשיא איראן –גדול צדיקי הדור-הרחמן והמושלם שבהם. בין היתר, האשים אותנו בחוסר תרבות וציביליזציה, עלי לציין כי בענייני תרבות, אנחנו מפגרים מאד לעומת מה ששורר באיראן, כי שם סוקלים למוות נשים על מעשי ניאוף (שהיו או לא היו) ונוהגים לתלות כל מי שמביע מורת רוח מהנשיא, ממשמרות הצניעות, מהאייתולות או מהגנרלים הכול כך מושחתים. ובאמת, מה אנו והדמוקרטיה המקרטעת שלנו, יכולים להעמיד מול הרוצחים האלו ?! אבל נא לא לדאוג, הקלריקל-  פשיסטים אשר שולטים בנו היום, עושים מאמצים עליונים להביא אותנו אל הרמה האיראנית ובסוף הם עוד עלולים להצליח,

חבל שזה כך, אי פעם בהיסטוריה שלנו היו מלכי פרס, כורש ו-דריווש, משולים לשליחי הקב"ה והם הם אלו ששלטו על המזרח התיכון מהים התיכון ועד הרי כוש וגם על "אסיה הקטנה", בואך יוון. אבל מאז זרמו המון מים אפילו בנחלי הנגב, האמונה של הפרסים אז, לא דומה כהוא זה לאסלם השיעי הכול כך נוקשה וקיצוני. לפני שנים לא כל כך רבות, היה השלטון שם אוהד גדול שלנו, אבל לא השכלנו לטפח קשרים עם שכבות רחבות באיראן והסתפקנו בטיפוח השאה, חצרו וגם את מנגנוני הביטחון הידועים לשמצה. ממש כמו שקרה לנו עם  המתואלים בדרום לבנון, אלו הם החיזבלה היום אשר עד לפני 30 שנה, עוד קיבלו אותנו באורז ובפרחים ואנחנו-בשחצנותנו האופיינית-הפכנו אותם לאויבים כל כך מרים. לבסוף, יצאנו משם כאשר זנבנו בין רגלינו ורק האסטרטגים המזויפים-בוכים.

בעת כתיבת השורות האלו, נודע לנו על "ברן" כי הלך, איש המעלה, חייל ומפקד מהולל, מאחרוני מצביאי הפלמ"ח ולנו, תושביה הוותיקים של אילת, נצבט הלב על מניף "דגל הדיו" המסמל יותר מכול דבר אחר את שחרור האזור והכנסת אילת למדינת ישראל! צנוע מרבים מאד מהקולגות שלו, חסר טיפת שחצנות-וזו תכונה לא כל כך מקובלת בקהילתנו. שבע ימים ושנים היה ברן, צאצאיו הם מורשתו והינם ממשיכי דרכו, חבריו הרבים מהפלמ"ח, הולכים ומתמעטים (כדרך הטבע) בד"כ, רובם המכריע ספון בבתי הקברות הצבאיים ברחבי הארץ, אותה הקימו, עליה לחמו ועל היותה מסרו נפשם. הם חקוקים על הלב ומוטבעים במעמקי הנשמה של אלו אשר עדיין מרחפים ע"פ הארץ. עבורי, מסתכמת מלחמת השחצנות ההיא, באובדנו של חברי שאול (בוקי) אבס והוא עדיין איש צעיר ושונא מלחמות, נפל בקרב (המיותר) ברחובות העיר סואץ. ובפציעתו הקשה של גיסי נתן אשר שיקומו ושובו לחיי יצירה, יכולים לשמש דוגמה.

איני מעוניין לערבב את זכרם של הנופלים היקרים עם ההתלהמות של הטווס המהולל, אסיים בברכת חג שמח !!

אביהו נלסון, אילות. 30.09.2012

חיים חפר

ביום השני של החג, נודע לנו על פטירתו של חיים חפר. על האיש ותרומתו לפלמ"ח, נכתבו השבוע תילים של דברי הלל ושבח ואין בדעתי להוסיף או לגרוע מהם כהוא זה.

לא נמניתי עם חוג מעריציו ובסך הכול פגשתי אותו פעם אחת בירושלים בפנסיון ביקל בבית הכרם שם גרנו-מלווי השיירות-והופיעו אצלנו הגרעין המייסד של "הצ'יזבטרון" עם שייקה אופיר, נעמי פולני ועוד. ואם לא סגדתי לאיש, הרי שאני מכור לשירים שלו מאז ועד עכשיו. אפילו שלא נמניתי על יושבי "כסית" ו-"פילץ" , ספגתי ובלעתי את שירי חפר וגורי, בכלל לא משנה אם הם מקורים או מתורגמים. על עצמתה של השירה בציבור, חוויתי בהסברים של טרם קרב. אבל ההשפעה המגית של השירה, הוכחה באחד הרגעים הקשים של המצור על ירושלים, כאשר מחלקת פלמ"ח עברה בלילה ברחובות העיר השוממים ובקולי קולות שרה את המנון הפלמ"ח. הייתה זו התרופה להעלאת המורל של התושבים במקלטים, "הפלמ"ח הגיע" ! הייתה כקריאת ניצולים מספינה טרופה.

אבל בדרך לא ברורה, עטפה אותי עצבות דיכאונית, אולי היו אלו הספרות 87 שריצדו לנגד עיני, זהו הרי גם גילי, אולי זו האווירה הכללית בארץ ואולי אלו המאמצים הבלתי פוסקים של "שני הקיסרים" להכניס אותנו למדמנה העמוקה ביותר בתולדותינו. ואולי זה "שעון החורף" שנכפה עלינו ע"י הבערים הקלריקלים? ואולי זו תערובת של הכול ביחד.

אני מבין כי נכתבו טענות כלפי השלטון על היעדרם של נציגיו בלוויה. על כך אני תמה,

מי בכלל מעוניין לצפות ולהאזין לחבורה הגדולה המרכיבה את המכשלה הזו ואו למי מטעמם, שופכים את צביעותם ואם הללו וויתרו על הזדמנות צילום, חזקה עליהם כי קופת השרצים הנישאים על גבם הינה גדולה וכבדה למדי. חיים נהג לעקוץ את אבירי השלטון ואם אלו לא היו מסוגלים להפריד בין האיש לבין יצירתו, הרי שאין להם זכות קיום.

ש נ ה ט ו ב ה !
אביהו נלסון, 21.09.2012



מנזר השתקנים

לפני כארבע שנים, כתבתי כתבה (מעשה נבלה!) על שריפת הספרים שנערכה לפי יזמת רבנים באור יהודה. ציינתי כי לפני כמה דורות, נהגו הכנסיות באירופה, לערוך טקסים נאלחים של שריפת התלמוד ובכוח האינרציה זרקו למדורה גם כמה וכמה יהודים. כפי שאמר היינריך היינה: "המתחיל בשריפת ספרים-גומר בשריפת אנשים". האם הכלבים המצורעים אשר הציתו את הכנסיה בלטרון, רצו להוכיח כי היינה צדק ? זאת איני יודע אבל מה שקורה כאשר כוחות החוק שלנו, חוקרים תועבות כאלו, הרי שכול גדולתם והמוניטין הבינ"ל שלהם נמוגים בערפל. איך זה יכול להיות שכוחות בטחון מעולים שיש לנו, לא מצליחים לשים ידם על כל "מביאי המשיח" הללו. אולי זה לא נראה הגיוני, אבל ללא קריצת עין של טווסי השלטון, הפורעים הללו היו כבר מזמן בבתי הכלא-שם מקומם. לחמתי על לטרון, מלחמה קשה ונואשת, שם נפלו רבים מחברי לנשק והם היו באמת-מלח הארץ. אבל מכאן ועד ההבלים של "תג מחיר" התהום הפעורה ענקית. אוי לנו שהגענו כל כך מהר לכנופיות של דמויי "סיקריקים" אלו שבלהט המשיחי שלהם, הביאו לחורבן בית שני. כך זה היה לכול אורך ההיסטוריה רווית הדם שלנו. מי יותר גדול מרבי עקיבא ? אפילו הוא הכריז בלהט כי שמעון בר כוזיבא הוא הנבחר להיות "מלך המשיח", התוצאה כתובה במשנה "ויימלאו נחלי יהודה בדם החללים", מדוע עלינו להיות למשיסה כל פעם מחדש בגלל קומץ מטורפים אשר "גדולתם" היא בעקירת זיתים ולא בנטיעתם.
בעוד חודשיים, נציין את יום השנה ה-17 לרצח של יצחק רבין. השרץ הרוצח יושב אמנם בכלא, אבל מה קרה למשלחיו ? הרבנים צדיקי הדור ? הללו ממשיכים בהפצת הארס שלהם כאילו מאומה לא קרה. היום, שמענו מפיו של השר לביטחון פנים, כי הוא התכוון להכפיל את צוות החקירה בנושא לטרון, אבל פנייתו אל נתניהו לאישור תוספת קטנה לתקציב-נענתה בשלילה. מה פתאום שיגבירו את החקירה (?!) הרי אלו הם סלעי קיומנו. וקולות של מצביעים בבחירות הולכים ברגל ? והיו פורעי החוק האלו לתפארת מדינת ישראל!!! אלו שהמליכו עלינו את הצבועים המכהנים, יכולים לבוא בטענות רק לעצמם.

אביהו נלסון,08.09.2012

חילופי עונה

הטמפרטורות, אמנם, עדיין ברמה בינונית ומעלה, אבל דגדוגי הסתיו כבר בסביבה. בצפון כבר החלו החצבים להבקיע דרכם אל מול השמש ואילו אצלנו, החל עץ הצאלון הזקן להשיר את עלעליו בכמויות גדולות מאד, העץ הקשיש (במונחי המדבר) מקדים בכול שנה את בני מינו הרבים הפזורים ברחבי המשק. איני יודע מדוע הוא כל כך ממהר, אולי הגיעו שורשיו לשכבת קרקע מלוחה ואולי הזקנה פשוט נמאסה עליו ואת זה אני יכול להבין. בכול אופן, גם השמש היקרה שלנו, מכה בעצמה יותר נינוחה והשעות ללא מזגן מתרבות מיום ליום. העץ שלנו, הוא בס"ה בן כארבעים שנה ובתנאים נאותים הוא יכול להצל עלינו עוד שנים רבות. אבל זה לא פשוט להעניק לעץ אשר מוצאו במדגסקאר, תנאים נאותים של ממש. למיטב ידיעתי, העץ הקשיש בערבה הוא עץ שיזף בן קרוב לאלפיים שנה אשר נמצא ליד מעיין עין חצבה, אבל אין דינו של השיזף כדינו של הצאלון, האבולוציה בנתה את עלי השיזף בעירוב עם קוצים רבים אשר אינם מאדים הרבה מים ומים במדבר הם לא דבר מובן מאליו. עץ הבר השולט בערבה, הם מיני שיטה קוצנית, למרות הקשיים הכרוכים בגישה אל הקוצניים האלו, מצאו הגמלים ומין מסוים של צבי, את הדרך ליהנות מעלי השיטים ובמיוחד מתרמילי הזרעים שלהם המהווים מקור טוב לחלבונים ומאידך, שיטה מעולה להפצת הזרעים. המקום היוצא מהכלל בערבה, הוא הגן הבוטני של עין-גדי, אבל סביבת ים המלח בכלל ונאת עין גדי בפרט, הינם יצירת פאר של הטבע ונקווה כי החורבן בידינו אנו, ייעצר וגם הדורות הבאים יוכלו להתפעל ממכמני הטבע האלו.

מחר, השני לתשיעי, אנחנו מחדשים את הפעילות במועדון גיל הזהב שלנו, נברך את כל החברות והחברים ואת הצוות המפנק שלנו, בשנת פעילות פורייה ובבריאות טובה.

שנה טובה!אביהו, אילות, 01.09.2012