אבל השורש של הבעיה, נטוע עמוק מאד בגוש הנקרא אופוזיציה. משהו שלמעשה לא קיים כלל ועיקר. אפילו בדיקטטורה של צ'אבס, קם אדם שכמעט הצליח להביסו, אבל אצלנו? הרי לא יעלה על הדעת שכול רסיסי האופוזיציה יסכימו להתלכדות כל שהיא מאחורי מועמד מוסכם אחד, כל אחד ואחת מאמינים כי הישבן שלהם בלבד, תואם את המידות של כס הכבוד. לכן, אל תתלוננו אחרי הבחירות אם תמצאו עצמכם מוזילים ריר מר הרחק מצינור היניקה. אם וכאשר יתחילו העסקנים לחשוב גם קצת על המדינה ולא רק על עצמם, אז אולי נתחיל לחיות. אבל הסיכויים קלושים למדי, מספיק לקרוא את הנביאים ישעיהו וירמיהו, ע"מ להבין כי השחצנות, הפלגנות והבצע, טבועים עמוק בגנים שלנו.
אפשר להניח, כי גם הלשכה המנופחת, כולל נתן "הצלם", תתייצב במלואה, כי הרי לא יעלה על הדעת שה.מ. תוותר על אנשי שלומה הרבים. ומה יקרה כאשר הכיסאות ירעדו ולא יצליחו לנפח גועליציה ענקית? תמיד קיימת האופציה האירנית, כי מה יכול לתרום להצלחה בבחירות יותר מעוד מלחמה מיותרת?! התקווה היחידה אשר נותרה לנו היא בחירתו מחדש של אובמה לנשיאות ארה"ב.
נראה לי כי ע"מ שנוכל להפוך עצמנו למדינה מתוקנת, נצטרך לערוך שינוי דרסטי בשיטות הקלוקלות של הממשל שלנו, אפשר לקחת דוגמה מאחת המדינות המתוקנות, מה שעובד טוב במדינות "נחשלות" כמו אנגליה, צרפת, ארה"ב וכו', צריך לעבוד גם אצלנו.
צרפת, עמדה על סף של אנרכיה עד שבא דה-גול וכפה עליהם את הרפובליקה החמשית. אבל לפני הכול, צריך לסיים את כתיבת החוקה-לישראל ודבר ראשון, להפריד באופן מוחלט בין ה דת למדינה. ארה"ב ידועה כמדינה דתית מאד, אבל זה לא מנע מאבות המדינה לכתוב את החוקה בה מופרדת הדת באופן מוחלט מניהול המדינה. הייתי רוצה לראות את הגאון שיצליח להוציא את העם הזה מהאמונות התפלות להן הוא סוגד ומהרמאות של הברית בין ה"באבות" לבין הטייקונים. ובא לציון גואל.
אביהו נלסון, 14.10.2012
