Sunday, October 31, 2010

ארץ נהדרת

בארצנו הקדושה, אין רגע דל ואף לא שנייה אחת משעממת. רציתי להתחיל בחוק ליברמן אשר זוגזג ע"י ראש הממשלה (כדרכו בקודש), לוועדה שאולי תקום ואולי לא, אבל נחום ברנע כתב במוסף לשבת של ידיעות אחרונות, לפני שבועיים, בעניין זה באורח קולע ומרתק. עם נחום ברנע קטונתי מתחרות ורק אומר כי אני מזדהה עם כתבה זו, כולל ההגדרה על טיבה של התנהלותו של ה.מ. אני מרשה לעצמי לתהות האם החרדים נטורי-קרתא ודומיהם יחויבו אף הם באותה שבועת אמונים לא ברורה. צריך לשאול את ליצמן, בתנאי שלא יהיה עסוק בזבחי מתים.
אתמול, יצאו כ-25 "גיבורים" כהניסטים להצגה ראוותנית בכניסה לאום-אל-פחם, ברוב גבורתם, דאגו מראש להגיע באוטובוסים משוריינים והקיפו עצמם ב1300 שוטרים!!
אלו אותם שוטרים אשר במקומות אחרים "זכו" מפיהם של "גיבורי ישראל" אלו לכינויים נוראיים ולקללות כמו נאצים וכד'. אני תמה ושואל לשם מה היה צורך להוריד מרחובות הערים מוכות הפשע והאלימות, מספר כה רב של שוטרים אשר הם כל כך חסרים ממילא.
בשם הדמוקרטיה הקדושה, מותר להם להפגין בכל אתר בארץ, אבל מה אשמים השוטרים? לבסוף מי שקיבל את מטר האבנים, היו השוטרים. אם כנופיה של סהרורים זקוקה ל"מרטירים" משל עצמם, בבקשה, צאו והפגינו כאוות נפשכם, אבל הניחו למשטרה, הניחו לנו לכולנו. לראות את המרזל הזה מתרברב על "ניצחונם" הגדול, מעורר לא יותר מהרגשת קבס. כמו שנכתב בספרינו הקדושים: "מהרסיך ומחריביך ממך ייצאו".
היו חכמים החברה האלו, הם הכירו את נפש העם על ההתלהמויות הרצחניות של אלו המכנים עצמם "עבדי השם". מה יותר קנאי כך יותר גרוע.
ארץ ישראל, הייתה פורייה מאד וחקלאות מתקדמת מאד- בהשוואה לעמים האחרים בסביבה. את שרידי הטראסות מימי בית שני ועד מרד בר-כוכבא ועוד כמה מאות שנים, ניתן לאתר במדרונות הרי יהודה, יחד עם שרידים של יקבי יין וגתות לאצירת שמן זית.
ארץ ישראל, יחד עם קפריסין ויש הטוענים כי גם גיאורגיה, הן המקורות אשר מהן הופצו היין והזית לכל ארצות הים התיכון, התחילו בזה הפניקים והגדילו לעשות הרומאים אשר שלטו על האזור מאות בשנים. בדורות האחרונים, הייתה לנו פריחה מדהימה בפיתוח חקלאי, ניסיוני ומעשי. אבל היום ?! חקלאות זו כמעט מילה גסה והיא נדחפת החוצה ע"י בעלי הון תאבי נדל"ן. תאוות בצע זו דוחפת חקלאים מעולים שלנו, לנסות את מזלם בארצות ניכר-שם הישגיהם מוערכים מאד. הציונות במלוא תפארתה-רק בכוון הפוך והיות ולהיות ציוני כיום זה מקביל לחילול השם, אז בא לציון גואל. אכן זו באמת ארץ נהדרת, הבעיה היא לא הארץ אלא אלו שיושבים בה. לאחרונה אנו מתבשרים כי בסוף העשור הזה, לא יהיו מספיק צעירים לגיוס, החברה המגויסת מצטמקת והשלטון נכבש ע"י כתות שונות אשר לכולן מכנה משותף והוא יכולתם הבלעדית לשיג ושיח ישיר עם ה-רבש"ע, רק להם עם הקפדה על "קוצו של י' ". בסופו של דבר, נבקש מהאמריקאים או הרוסים, הסינים, הפרסים (מחק את המיותר), כי יבואו להצילנו מידי עצמנו. ממש כמו שיוחנן הורקנוס ביקש את עזרת הרומאים במלחמתו נגד אחיו יהודה אריסטובלוס. אז למה לחכות? למה לא לבקש להיות המדינה ה-51 של ארה"ב ?!!
אבל באמת יש לנו ארץ נהדרת.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות, 30.10.2010

Wednesday, October 27, 2010

חמש עשרה שנים

חמש עשרה שנים

זהו מניין השנים מאותו ערב מר ונמהר, ערב בו נרצח יצחק רבין בידי אותו שרץ שיצא מביב השפכים ובידו אקדח. את אקדחו, טען הרוצח בכדורי דום-דום ובא אל יצחק מגבו.
רבין נרצח ואיתו נרצחה התקווה המעטה לחיים יותר נורמאלים בארץ הזו. ומי ירש אותו? אותו מחנה מסית של קלריקל-פאשיזם. את דמו הם דרשו, את דמו הם שפכו והדם הטהור הזה-זועק לנו מן האדמה, זועק ולא נענה. לפעמים אני מצטער על כי לא נהוגים אצלנו כמה ממנהגי המערב הפרוע, שם נהגו לתלות בו במקום מי שנתפס כרוצח מהגב. הרצח אירע עם תום עצרת המונים של שוחרי שלום, עצרת בה גאתה התקווה עד למרומי שמיים, הקהל היה באקסטזה וכגודל האופוריה כך גם עומקו של השבר, אפילו שהרצח הנתעב בוצע לכאורה "בשם שמים" ובשם "ההלכה הקדושה מסיני", זה לא גרע כהוא זה מהכאב הבלתי נסבל של רובו המכריע של העם היושב בציון ומהתדהמה וההלם שאחזו בנו. כי הרי "אצלנו זה לא יכול לקרות", באיזה בוז הסתכלנו על עמים אחרים אשר אצלם רצח מנהיגים הוא מעשה של שגרה, מה גם שעל רבין שמרו "הבחורים המצוינים" הטובים בעולם. אבל נראה כי אין כל דרך להישמר מפני אידיוט קנאי ובמיוחד כאשר חשב כי יש לו אישור מפי הגבורה, אם במפורש ואם בקריצה. כך נפתחה הדרך לאירוע המזוויע כאשר אחד שלא תרם למדינה ולו גרם אחד של נאמנות ויצירה, גדע את פתיל חייו של אדם אשר כל חייו היו קודש לשלומה וביטחונה של מדינת ישראל. כאשר הגעתי למחנה הגדול של הפלמ"ח במשמר העמק ואני צעיר כפרי תמים בן 17, היה יצחק ה-מ.מ הראשון שלי בפלמ"ח, כבר אז הייתה מעליו הילה יוצאת דופן של עלם בן עשרים אשר הספיק להוביל טור של צבאות הברית בדרך לכיבוש סוריה של "וישי", שלשה נבחרו להובלת שלושת הטורים האלו: משה דיין (שם איבד את עינו), יגאל אלון, שניהם בוגרי הפו"ש והינוקא יצחק רבין, כבר אז הוא נועד לגדולות וההערצה וההערכה כלפיו, צמחו ופרחו. אין לי צורך להרבות מילים על פועלו של יצחק למען העם והמדינה, כתבו על כך אין ספור מאמרים, אני רק לא מבין מדוע גדליה בן אחיקם בן שפן, שהיה נציג של מלך בבל ונרצח בידי אחד מזרע המלוכה, זכה ונקבע יום צום לזכרו (ג' תשרי) ויום זה מבוצע בקפדנות עד עצם היום הזה, משהו כמו 2500 שנה. אבל כאשר נפל הקברניט שלנו, רקדו "הצדיקים" על הגבעות וכדי בזיון וקצף.
נרצח הקברניט, הספינה מסתחררת בים סוער ואין מי שייטול את ההגה. מהקריקטורות המזגזגות ודברי הרהב שלהם, לא נוושע.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות, 04.11.2010

Friday, October 15, 2010

הצדעת הצלת הכורים בצ'ילה

צ'ילה!

יחד עם מיליונים ברחבי תבל, עקבנו בדריכות אחרי הבצוע המושלם של הצלת נפשות אי שם בצפון המדברי של צ'ילה.
ארץ ארוכה מאד-משהו כמו ארבעת אלפים ק"מ אורך- מגבול פרו ובוליביה באזור טרופי לוהט ועד לרגלי "ארץ האש" הצופה פני אנטארקטיקה. ארץ למודת סבל של רעידות אדמה, צונאמי ושאר "מרעין בישין", שלא לדבר על משטרי אימים כמו זה של פינושה. זו ארץ המכרות הגדולה בעולם והכורים, רובם צאצאי האינקה, נמצאו בתחתית המרקם החברתי. למרות מעמדם החברתי הנמוך, לא נראו אצל השלטונות שם, סימנים להיסוס כל שהוא בנוגע לצורך לחלצם בחיים. איש לא עמד עם מחשב ביד ותהה כמה זה יעלה ואם החבורה הזו "שווה" את ההשקעה. כאשר התקבלו מהם סימני חיים, הובאו לאתר כוחות מקצועיים והכלים הטובים ביותר כאשר כל המדינה מאחוריהם. מעניין ומוזר מאד, לא נדרשה בשביל זה ישיבה מיוחדת של הקואליציה, לא בזבזו זמן על מכרזים מיותרים בין קבלנים מקורבים והחשוב מכול, לא מסרו את העבודה לבוני הרכבות שלנו-הקלה והכבדה כאחת. אפילו שהלשכה המכובדת פרסמה כי ה.מ. היה מעורב ופעיל מרכזי בחילוץ. חברו כאן יחד, הנדסה מעולה, עבודה מדויקת, דבקות במטרה ואכפתיות וחרדה לחיי אדם. תכונות אשר היו מנת חלקנו בימים עברו, אבל אבדו לנו בזמן המרוץ המטורף אחרי הנדל"ן, השוחד ותאוות השלטון. למזלם של הכורים שם הם לא היו חייבים באישור של מועצות "הגדולים", "החכמים", אתרא קדישא וכו' לעבודה מסביב לשעון, אפילו שזה קורה בשבתות וחגים. קשה להניח כי בעומק של 700 מ' תימצאנה עצמות יהודים, אבל מה קורה בשכבות העליונות ? תנו הזדמנות לליצמן ו-שמידל והם "יוכיחו" לכם כי אבותינו הקדומים , מנוחתם עדן, אכן טמונים שם לתפארת .
לפי שעה, כל מה שנותר לנו לעשות, זה להצדיע ביראת כבוד לעם של צ'ילה ולממשלתו, על שהחזירו לנו את האמונה ברוח האדם. הלוואי עלינו.

אביהו נלסון, אילות , 14.10.2010