הצדעת הצלת הכורים בצ'ילה

צ'ילה!

יחד עם מיליונים ברחבי תבל, עקבנו בדריכות אחרי הבצוע המושלם של הצלת נפשות אי שם בצפון המדברי של צ'ילה.
ארץ ארוכה מאד-משהו כמו ארבעת אלפים ק"מ אורך- מגבול פרו ובוליביה באזור טרופי לוהט ועד לרגלי "ארץ האש" הצופה פני אנטארקטיקה. ארץ למודת סבל של רעידות אדמה, צונאמי ושאר "מרעין בישין", שלא לדבר על משטרי אימים כמו זה של פינושה. זו ארץ המכרות הגדולה בעולם והכורים, רובם צאצאי האינקה, נמצאו בתחתית המרקם החברתי. למרות מעמדם החברתי הנמוך, לא נראו אצל השלטונות שם, סימנים להיסוס כל שהוא בנוגע לצורך לחלצם בחיים. איש לא עמד עם מחשב ביד ותהה כמה זה יעלה ואם החבורה הזו "שווה" את ההשקעה. כאשר התקבלו מהם סימני חיים, הובאו לאתר כוחות מקצועיים והכלים הטובים ביותר כאשר כל המדינה מאחוריהם. מעניין ומוזר מאד, לא נדרשה בשביל זה ישיבה מיוחדת של הקואליציה, לא בזבזו זמן על מכרזים מיותרים בין קבלנים מקורבים והחשוב מכול, לא מסרו את העבודה לבוני הרכבות שלנו-הקלה והכבדה כאחת. אפילו שהלשכה המכובדת פרסמה כי ה.מ. היה מעורב ופעיל מרכזי בחילוץ. חברו כאן יחד, הנדסה מעולה, עבודה מדויקת, דבקות במטרה ואכפתיות וחרדה לחיי אדם. תכונות אשר היו מנת חלקנו בימים עברו, אבל אבדו לנו בזמן המרוץ המטורף אחרי הנדל"ן, השוחד ותאוות השלטון. למזלם של הכורים שם הם לא היו חייבים באישור של מועצות "הגדולים", "החכמים", אתרא קדישא וכו' לעבודה מסביב לשעון, אפילו שזה קורה בשבתות וחגים. קשה להניח כי בעומק של 700 מ' תימצאנה עצמות יהודים, אבל מה קורה בשכבות העליונות ? תנו הזדמנות לליצמן ו-שמידל והם "יוכיחו" לכם כי אבותינו הקדומים , מנוחתם עדן, אכן טמונים שם לתפארת .
לפי שעה, כל מה שנותר לנו לעשות, זה להצדיע ביראת כבוד לעם של צ'ילה ולממשלתו, על שהחזירו לנו את האמונה ברוח האדם. הלוואי עלינו.

אביהו נלסון, אילות , 14.10.2010