כוחות הטבע

העולם כולו כמרקחה. אנחנו שקועים עד צוואר במלחמות נצחיות, נגד אויבים אמיתיים או מדומים ואם זה לא מספיק, אז אנחנו שוקעים במלחמות פנימיות, בתככים, "קומבינות", מרדפי כבוד שונים ומשונים ותאוות בצע אשר אינה יודעת שובע. וזה לא משנה בשם מי מכול האלוהויות אנו קוראים. בשם אלוהים שלנו, בשמו של ישו מנצרת, בשם אללה ומוחמד, בשמו של בודהה, ברהמה, ימאנז'ה, או כל אחד מהפנתיאון האין סופי הזה של כוחות עליונים, אנחנו מרבים בתפילות בעיקר בשעת צרה, למרות שנוכחנו כי דווקא בשעת צרה, בעלי הרחמים הנ"ל הם בבחינת בל ייראה ובל יימצא, ע"ע שואה. והנה, ביום רגיל בתקופה של אביב מוקדם, באו איתני הטבע והוכיחו לנו פעם נוספת, כי לעומתם הרינו אפסים מוחלטים. "טבעת האש", התעוררה מתרדמה ארוכה, הזיזה את אחת האצבעות שלה והבהירה לנו שוב מי כאן קובע. דווקא כאשר אמורה להתחיל עונת הצפייה בפריחת הדובדבן-היופי במלוא הדרו-דווקא עכשיו נזכרו איתני הטבע, כי צריך להזכיר ליצורים הרוחשים ע"פ הכדור, כי למרות כל האמונות התפלות שלהם, הם עדיין רחוקים מהתואר של "נזר הבריאה" בו הם נוהגים להתהדר השכם והערב. צריך לקבל כל דבר בפרופורציה מתאימה. הרעידה והצונאמי, לא נוצרו ישירות בגלל פעילות אנושית, אם כי להקמת מאגרי מים ענקיים, ישנה השפעה מצטברת לגבי שווי המשקל של המעטה החיצוני של הכדור. אבל להקים כורים גרעיניים דווקא במקום מועד לרעידות אדמה, נראה בעליל כמעשה פזיז. אי אפשר להתעלם ממצוקת האנרגיה של יפן, אבל בסופו של חשבון, היה להם יותר זול לרתום את האנרגיות של הגאות והשפל ואת אלו של גלי הים, מהעלות הכבדה של האסון הנוכחי, שלא לדבר על הסכנות הנובעות משחרור בלתי מבוקר של קרינה גרעינית. דווקא יפן, הארץ היחידה שחוותה שואה גרעינית, דווקא היא שמה דגש על פיתוחה של אנרגיה זו. אפשר להניח כי היו להם שיקולים כבדי משקל בעניין הזה, אבל אולי גם היו מי שגזרו קופון לעצמם. המניין המדויק של הנספים עדיין לא ידוע (ואולי לא ייוודע לעולם), למרות שזו יפן, הנחשבת לארץ מאד מסודרת ומאורגנת. במקרה כזה, בא לידי ביטוי האופי המיוחד של העם היפני, השלווה וקבלת הדין שלהם, מעוררת הערצה והתפעלות. אפשר להניח כי הם יחקרו את האסון לעומק ואף יבצעו את מסקנות החקירה הזו. נראה גם כי ראש הממשלה שלהם, ישלם בכיסאו למרות שלא הוא היה זה שהקים את הכורים הגרעיניים ואינו אחראי לאיתני הטבע, אבל זו יפן והם יודעים לקחת אחריות. (נא לא להשוות להתנהלות שלנו לגבי השריפה בכרמל). ואצלנו?! מדברים וממנים וועדות, איש אינו אוכף את חוקי הבנייה ופשוט זה לא נכנס לתודעה שלנו. כל המומחים טוענים כי רעידה אכן תהיה, אנחנו אזור רגיש לפורענות הזו, השבר בו אנו חיים, נע בעקביות ובהתמדה, אבל רק לעתים רחוקות באה רעידה של ממש. בית-שאן, צפת וגרש, הן מזכרת מסופר-רעידה אשר אירעה במאה השמינית ומזמננו אנו זוכרים את אלו של 1927 ואת זו מלפני כחמש עשרה שנים. "הצדיקים" סומכים על חסדי שמים אבל ככול הזכור לנו, החסדים הללו נעלמים דווקא כאשר זקוקים להם נואשות. אביהו, מועדון גיל הזהב, חבל אילות. מרץ 2011–03–27

טליבן

אנחנו מרבים לצחוק, ללגלג ולגנות, את תעלולי הטליבן באפגניסטן. למה ? באיזו זכות אנחנו מעבירים ביקורת נוקבת על הנעשה במדינות אחרות בזמן שאצלנו, בביתנו פנימה, הרינו הולכים ונכנעים לאותם החוקים המקובלים בארצות "נחותות" אלו.
ברור לי כי אקבל תגובות נזעמות על דברי אלו, אבל לאחרונה חלו כמה אירועים אשר אמורים היו לזעזע את הממסד מהיסוד. אחד שמכנה עצמו בשם אליאור חן ומתיימר לדבר ישר מפיו של הקב"ה, פסק כי יש להעניש תינוקות ופעוטים בעונשים מזוויעים אשר אינם מתקבלים על הדעת. המחריד בעניין הזה, זה לא כל כך מעלליו של המתועב הזה, משוגעים ומשיחי שקר היו לנו למכביר, אבל שאם הילדים תשתף איתו פעולה ואפילו תסכים להזדווג איתו בלי חופה וקידושין, זה כבר משהו מתחום הפסיכיאטריה. בקרוב היא תשתחרר מהכלא ותדרוש חזקה על ילדיה. אחרי הכול היא לא סיימה את ה-"תיקונים" הנוראים בילדים וכאשר זורקים לעזאזל את העובדים הסוציאליים, מי יעמוד לצידם של הילדים ?!! וכאשר הסתיים, סוף סוף, המשפט של האלי-חושך הזה והוא נידון ל-24 שנות מאסר, קמו כל מיני רבנים והרימו קול בזכותו של השרץ ובגנות בתי המשפט שלנו. וכדי ביזיון וקצף. והריני שואל את הרברבנים האלו: אם מעשיו של הטינופת הנ"ל אכן מקרבים את הגאולה, אז כיצד תסבירו את העובדה שאף אחד מכם, לא הפקיד את ילדיו בידי הגואל הגדול הזה ? נראה כי מעשה תועבה של אחד, מעורר קנאה אצל מטורפים נוספים והם פוצחים במסכות של קללות ונאצות כלפי צ.ה.ל וכלפי כל מי שלא מוכן לנהור אחריהם בעיניים עצומות. ואם זה יביא עלינו חורבן, אז מה?! לדעתם, זה יזרז את ביאת המשיח. אבל מה כבר אפשר לדרוש מאנשים אשר לא מסוגלים להסכים אחד עם השני ולו ב"קוצו של יוד". אז כל דיכפין מוציא ספר, אחד גרוע ממשנהו, חלקם נמנים על קטגורית ספרי הסתה, אבל כאשר ב"כלי קודש" עסקינן, הממסד כולו מתכווץ ומתחפר, אסור לומר מילה נגד המסיתים הללו, הרי נשמת הגועליציה הקדושה בסכנה והרי לא יעלה על הדעת כי מי מהעסקנים הארורים שלנו יסכנו את מושב עור הצבי שלהם ואם המדינה מתערערת, למה שזה יזיז להם משהו? הם תמיד יוכלו להימלט אל בתיהם בניכר. אבל אנחנו, שנשבענו אמונים לאדמה הזו מהחרמון בואך אילת, לנו אין בית אחר, לא בשמיים ולא בארץ. אז למה אנחנו שותקים ?! כי לא למדנו שום דבר מן העבר. התנ"ך, ספר ההיסטוריה שלנו, גדוש בסיפורים אודות נביאי שקר ומלכים שהאזינו להם בשקיקה. אז מה אם קם אחד כמו הנביא ירמיהו שהיה מספיק חכם להבין את מאזני הכוחות, זורקים אותו לבור בחצר המטרה ובא לציון גואל. התוצאות ידועות והריטואל חזר על עצמו עד מרד בר-כוכבא עם נביאו הפרטי-ר' עקיבא. מי יודע, אולי וולפא וחסידיו השוטים וכול להקת "הרבנים" המחרה-מחזיקה אחריו, מאמינים כי שמם ייחרט לדיראון עולם בדפי ההיסטוריה המדממת של עם ישראל. אני חוזר ואומר כי לא בצירופי אותיות, לא בכשפים ולא בלחשים תבוא לנו הישועה, אלא בהפרחת השממה במלוא מובן המילה.
לעתים, אנו תוהים ומצקצקים לגבי האכזריות והרשע של הטליבן ושל השיעה באיראן, צריך לקחת בחשבון כי ניצני הרוע וחוטרי האכזריות, כבר נבטו אצלנו והם מבעבעים בעוז. זה מתחיל בשריפת ספרים, עובר להפרדה מוחלטת בין גברים לנשים, וכלה ברשע של בתי הדין הרבניים-בענייני אישות וגיורים. ועכשיו גם גירוש ילדי "הזרים", כי קיימת סכנה אמיתית שילדים אלו יתגייסו לצבא, לא יסרבו פקודה ולבסוף-שומו שמיים-הם יעבדו. רחמנא ליצלן!! ישנם חוקרים הטוענים כי העם הפשטוני באפגניסטן, הינם לא אחרים מאשר עשרת השבטים אשר הוגלו בידי אשור ובבל. אולי כן ואולי לא, אבל סדנא ד'ארעא-חד הוא.
ובעניינים אחרים לחלוטין, הגשם העז אשר דילג עלינו עד הזמן האחרון, שב אלינו עם סערות, שלגים והרבה מים. את השנה החקלאית זה כבר לא יציל, שדות התבואות ייהפכו לכרי מרעה, אבל לפחות מאזן המים שלנו ישתפר כמעה. עד מלוא הכנרת, חסרים עדיין כארבעה מטרים-וזו כמות ענקית-לכן אסור לשכוח כי המחסור נותר בעינו ואין צורך להתלהב ולבזבז בלי חשבון. אם לפחות היו מנצלים את החיסכון שמביא הגשם להצלת מערכת הבריאות הקורסת-דיינו!!! אבל ל"זוג המלכותי" שלנו ישנם עדיין חברים וחברות שלא התברגו במערכת האדירה של "יועצים", כמעט תמיד יועצים לכלום וחכמים לשום דבר. אבל העובדים הסוציאליים ? הרי "המשוגעים" האלו כל כך נאמנים ואפילו אוהבים את עבודתם, אז גם לשלם להם שכר נורמאלי? זה הרי לא יעלה על הדעת.
ובחור האפל בחבל עזה, נמק כבר כחמש שנים, עלם חמודות הנושא את השם גלעד שליט. הוא הלך לעזה ו"קברניטינו" המהוללים עושים כל מה שאפשר להשליכו לעזאזל, הוא יצא במצוות הלאום ובפקודת מפקדיו, הוא לא סחר שם בסמים ולא עשה מעשים אסורים. כל ההתחשבנויות בנוגע למחיר הנדרש, אינן רלוונטיות בעליל. כאשר "בחורינו המהוללים" חושבים כי יש צורך בחיסול כל שהוא, חזקה עליהם כי יגיעו ליעד בקצווי תבל, אז מהו פשר וויכוח הסרק הזה, שחררו את גלעד ו מ י ד!!!

אביהו נלסון, אילות, 10.03.2011