ושוב אנו
יושבים אבלים וחפויי ראש למקרא הדברים ולהקנטת הזיכרונות. כל עסקן, בכיר או קטנטן
מצייקים בלשונם החדה מחרפים ומגדפים את אומות העולם ומבטיחים בפה מלא
"לא-עוד".
ארגונים ומוסדות רבים מארגנים מסעות אל גיא ההריגה, העלות היא אדירה אבל התכנים לא
תמיד מצדיקים את המעמד.
רק מה? כאשר
זה מגיע לתשלום הכסף אשר שייך לניצולים לאלו הזקוקים לו כל כך,או אז, נעלמים כל
העסקנים כאחד. בושה וחרפה !!! הערב ראיינו שתי ניצולות, האחת מבוססת וגם נראית כך.
השנייה דלת אמצעים והעזרה היחידה שהיא מקבלת, באה בצורה קבועה ומסודרת , ממי?
מממשלת גרמניה. ואילו הכספים אשר היו מיועדים לניצולים ונפלו לידי
הביורוקרטיה שלנו? תשכחו מהם. הבושה
נעלמה כאן מזמן וכדי ביזיון וקצף. ידענו להרעיש עולמות כלפי בנק שוויצרי שלא מיהר
לשחרר את הפיקדונות-עד ששיחרר, אבל מה עם בנק ישראלי מאד מכובד אשר מסרב בתוקף
להפשיר את הפיקדונות ? טוב הרי לא יעלה על הדעת כי ישחררו פיקדונות לקשישים אשר
ימיהם ספורים, כי הרי הבנק זקוק מאד לפיקדונות האלו עבור התספורות לטייקונים. אבל,
נראה כי המכה האנושה אשר ספגנו, הייתה מנוסת הבהלה של מנהיגי הדור, החל בסמן
הימני, "גיבור" המחתרת שנמלט אל חיקו החמים של סטאלין שנוא נפשו, המשיכו
בכך כל "גדולי", חכמי, רבני הדור. חסידיהם השוטים העשירים אשר בממלכת
אמריקה. הללו שילמו לחלאות הנאציות הררי זהב ע"מ שיסכימו להטיס אותם מעל שטח
גרמני יישר לארץ הזהב. התנאי הנאצי היה כי הם יבואו ללא נשים וצאצאים. ע"מ
להימנע ממחשבות טמאות, דאגו מלחכי הפינכא מעבר לים, לבתולות מיוחסות עבור
הגדוילים. הנשים והילדים שהופקרו לשטן, לא נלקחו בחשבון. היה בוורשה מוסד חינוכי
מפורסם בהנהלת יהודי חילוני בשם יאנוש קורצ'ק שהיה מחנך בעל שם עולמי. הנאצים
הציעו לו יציאה חופשית מהשטח הנתון
לשליטתם, אבל כל הבוחשים נאלמו דום כאשר הכריז יאנוש כי הוא צמוד לילדים ולא מוכן
להימלט בלעדיהם.. החרדים הנמלטים, פנו לרבש"ע כי הרי עם ישראל זו המצאה שלו,, אז שידאג להם בעצמו.
והוא באמת דאג ועוד איך !! רק "סמולנים" כמו אנילביץ', לובטטקין,
אנטק,חיקה גרוסמן והעם אשר איתם, רק הם שעוררו את המרד, ראויים להנצחה.
ולכבוד נצח. רק הם ויאנוש קורצאק , הקונסול היפני בבלטיות
וראול וולנברג השוודי, ראויים לכבוד עולמי.ף
היום קל לומר
כי למה לא עשו כך ולמה לא עשו אחרת ? אבל כאשר יואל ברנד הצליח להגיע ארצה בשנת
1944 וסיפר מה היה שם, אמרו החכמים כי הוא בדיין חסר בושה, ובוועידת מפא"י
באותה שנה בכפר ויתקין, כל מה שעשו זה לריב על כתר המנהיגות בין בן-גוריון ותומכיו
לבין אלו של טבנקין. בסופו של דבר, נוצר הפילוג במפלגה שגרר אחריו את הפילוג
בקיבוץ המאוחד, שכעבור כמה שנים דחף את הקמת התנועה הקיבוצית המאוחדת. הנזק היה
אסטרונומי, ברכוש, בחברה וביחסים הבין אישיים.
האם למדנו את
הלקח ?! תמהני.
אביהו, קיבוץ
איילות, יום השואה תשע"ד, 27.04.2014
