בזמן האחרון,
אנו נמצאים בתהליך של הספדים על אנשים אשר הערכנו מאד. הראשון היה אריק איינשטיין,
עליו כבר כתבתי הספד, לפני שהספקנו להתאושש מלכתו של אריק, פרש מאתנו המצחיקן
הנפלא ספי ריבלין. עדיין צעיר ובמיטב כושר היצירה שלו. ספי נלחם בעוז במחלת הסרטן
הארורה שפגעה במקום החשוב ביותר לאמן הבמה-במיתרי הקול. קשה מאד היה להסתכל עליו
מתענה בראיונות עד שבסוף נאלץ לענות בכתב במקום לנצל את לשונו החדה, כפי שהורגלנו
לקבל ממנו מלוא חופניים במשך שנים רבות ומאד פוריות. ספי היה סמל לאופטימיות בלתי
נדלית רצינו להאמין בכוח רצונו העז, יתגבר אפילו על הצרה הזו, צרה שגובה מאתנו
מחיר כבד מנשוא. אין לי כוונות לייצור ממנו דמות של צדיק בדורו, אבל הכישרון המולד
לשעשע אנשים כה רבים ובעלי דעות מנוגדות זה מזו, מעמיד אותו במדרגה הגבוהה של
צדיקי הדור. טוב שבדורנו ניתן ליהנות מתעלולי ספי המוקלטים בכול דרך אפשרית. היה
שלום ספי אנחנו נמשיך לצחוק הודות לירושה העשירה אשר הותרת מאחוריך ואתה יכול
להצטרף לשייקה אופיר ליוסי בנאי ולכול היתר, אתם מהווים נבחרת בלתי מנוצחת.
והשבוע, הלך
לעולמו איש אשר מזמן הפך לאגדה. שם, בקצה הדרומי של אפריקה, עצם את עיניו לנצח,
האבא של דרא"פ הנוכחית "מדיבה" כפי שכונה בפי בני עמו, נלסון מנדלה
בשמו הרשמי. שבע שנים וסבל משך את חייו לאורך 96 שנים. היו גם לפניו לוחמי חירות
ויהיו גם אחריו, אבל איני מכיר עוד מנהיג מחתרת אשר יצא לחופש ולמרות משקעי העבר
הכול כך כבדים, לא יצא למסעות של טבח ונקם באויביו אלא למסע של פיוס אשר הוכיח את
עצמו כנשק רב עוצמה בדרך לשחרור עמו משלטון רודני אכזר ומתנשא. הכול בשם האל
העליון. איש צנוע ועניו, לא מילא ביטנו בממון עתק, לא כפי שעושים יורשיו על כס הנשיאות,
אשר הפכו להיות עשירים מופלגים תוך זמן קצר ביותר, אלו הולכים בדרכם של כל שליטי
היבשת השחורה. מנדלה הותיר אחריו מורשת מחייבת, אבל לא עושה רושם שהם הולכים
בעקבותיו. ואנחנו? טוב ששאלתם, אנחנו חייבים כנראה לנהוג בשיא הטמטום האפשרי, מובן
מאליו כי ראש ממשלתנו הנאור, לא מסוגל לתת כבוד לנשיא אשר טובת עמו היא נגד עיניו
ולמרב החוצפה, לא סידר לעצמו מיכל גלידה על חשבון המדינה. העמדות אשר היו נר
לרגלינו ננקטו בהתאם לצרכים ביטחוניים וכלכלים שאיני מזלזל בהם כלל ועיקר, אבל
היכן נעלמה הראיה לטווח רחוק? בשביל זה צריך את משה רבנו ומה שיש לנו כיום, זה
קים-ג'ונג-ביבי שאולי מתכוון להכריז על עצמו כמלך או כקיסר, או שהוא פשוט לא קיבל
אישור לנסיעה משלדון או ממיט . התואנה שהעלויות הרתיעו אותו היא בבחינת לעג לרש,
זה עתה חזר הזוג המלכותי ממסע תענוגות מפרך באיטליה, כך שאי אפשר לדרוש מהם שיצאו
למסע שאין בו תענוגות ועוד למדינה אפריקאית ענקית שהיה בידיה לנפץ מעט מהחרם
עלינו. אבל בשביל זה צריך גם קורטוב של שכל ישר ודאגה לטובת המדינה. אז היכן
לוקחים את הקורטוב הזה? בודאי שלא בלשכה המנופחת ולא בממשלה הנוכחית. כל ראשי
המדינות החשובות בעולם, היו נוכחים בטקס וראש ממשלתנו היה יכול למצוא תחבורה כפי שקרה
עם יו"ר הכנסת. אז אולי תעשו לנו טובה ותפסיקו לזבל את השכל בענייני ביטחון.
מה ? יו"ר הכנסת לא צריך כיסוי? לא נורא, עוד ימותו מנהיגים חשובים גם
בארצות "תרבותיות" שם בתי
המלון מאפשרים לצמד/חמד ליהנות ולא רק להפגין נוכחות.
אביהו נלסון,
אילות, 12.12.2013
No comments:
Post a Comment