Saturday, December 4, 2010

אבל לאומי

השריפה הנוראה ביערות הכרמל, תפשה אותנו (פעם נוספת) עם המכנסים למטה, לא שכחנו מאומה ולא הפנמנו כלום. וועדות חקירה היו, דו"חות שלהן הוגשו, מסקנת נשגבות הוסקו-ומאומה לא נעשה ליישם אותן. ביום כל כך שחור, מה שכולנו יכולים לעשות, זה להצדיע לנספים ולהתאבל עם המשפחות. ואנחנו אבלים וחפויי ראש, עד מתי ניאלץ להמשיך לבלוע את השקרים והפאתוס המזויף שמרעיפים עלינו כל מי שמזדמן לו להניח יד על מיקרופון.
במדינה מתוקנת (ואנחנו ממש לא), היה שר הפנים מתפטר לאלתר ובמדינה מסוימת, הוא היה מבצע "חרא-קירי" לעצמו. לפי העיתון מהיום, הקצה האוצר כבר מזמן, 100 מיליון שקל, למשרד הפנים לשדרוג מערך הכבאות והכסף הזה כמעט ולא נוצל וכדי ביזיון וקצף.
אבל מה כבר אפשר לדרוש מאתונו של בלעם ? הרי הוא עסוק יומם ולילה בענייני נידויו של הרב אמסלם ואם נשאר לו זמן פנוי, הוא חייב לרדוף את ילדי העובדים הזרים וחוץ מזה, הוא מרבה בתפילות, שיהיה לו לבריאות אבל את עשרות הנספים הוא לא יחזיר ואת משפחותיהם זה לא מנחם. לפי העיתון, הייתה לנו הצעה של חברה קנדית לקניית מטוסי כיבוי מיוחדים אשר מסוגלים לחסל שריפה כה גדולה בפרק זמן קצר. מובן מאליו כי הקנדים אפילו לא זכו למענה או להתייחסות כי "מה כבר אפשר ללמוד מהגויים האלו"?
אבל את התלונות העיקריות יש להפנות לא אל שר הפנים, אלא אל מי שלמען שלמותה של הגועליציה שלו, מוכן לסכן את כולנו ואינו מוכן לשמוע על החלפת הכנופיה הקלריקלית במפלגה יותר שפויה. עושה רושם שהוד מעלתו חש בנוח בין האפסים הסובבים אותו, הם לעולם לא ימרדו בו ובמעט מזומנים, תמיד ניתן לרצותם.
כמובן, שבזמן כל כך גרוע, למי יש ראש לחשוב על גלעד שליט ?! בודאי שלא לראש ממשלתנו המבריק אשר החייל שנשלח לעזה להגן עלינו, נמק כבר שנים בכלא של רוצחי החמס ואשר לקראת תום שלטונו של אולמרט, הושגה הסכמה כללית על תנאי השחרור. אבל, סדרי העדיפויות של הראש הנוכחי, שונים בתכלית. כל מעייניו הם לשרוד בשלטון ולשם כך הוא חייב לרצות את כצלה, אלדד, ליצמן וכל היתר. ואם זה מחמיר את מצבו של גלעד, אז מה? הרי הבחור המקסים הזה ומשפחתו האצילה, לא רצו לגבול הרצועה לסחור בסמים ואת קולותיהם בבחירות הבאות ספק אם יתנו לשלטון הנוכחי, אז למה באמת להתאמץ?! לגלעד לא היה מי "שיסדר" לו שרות אצל דובר צ.ה.ל.
אלמלא האסון הכבד, התכוונתי להקדיש את הכתבה לחג החנוכה. לטעמי, זהו החג החשוב ביותר בארסנל החגים שלנו, ספר המכבים היה אמור להיות חלק מהתנ"ך, אבל הקנאים של ימי החשמונאים, לא יכלו להשלים עם מלכים שאינם צאצאי דוד המלך. על כך ועל כל היתר-בפעם אחרת. בכל זאת חג שמח לכולנו.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות, חנוכה תשע"א 03.12.2010

No comments:

Post a Comment