Monday, July 18, 2011

קול הזמיר

כתבו המשוררים: "קול הזמיר נשמע בארצנו!", נזכרתי באמרה זו כאשר עלתה על הבמה אותה נערה עולה מאתיופיה, חגית יאסו. קולה עולה כמו שמתוארים, קולות המלאכים למעלה, קול מרגש ומרעיד נימי הנפש. בלי להיות מומחה גדול למוסיקה, כבר שנים רבות עברו משולי נתן עם "ירושלים של זהב", שיר שקיבל גם משמעות היסטורית ולאומית. יש לנו זמרות נפלאות, חוה, אחינועם וכו', אבל זה נדיר לקבל רטט של תענוג בנשמה כמו שחשתי כאשר פתחה החגית את פיה עונג צרוף. אין זה דבר של מה בכך לנערה ממוצא אתיופי, לפרוץ ככה אל ראש הבמה, במיוחד למדינה גזענית כשלנו ולעם שבד"כ שונא כל מה ששונה מהסטריוטיפ המקובל (ע"ע אלי ישי) והיחס המחפיר שלנו כלפי עדה מופלאה זו, עובר כל גבול.
גילוי נאות, יצא לי להכיר את היהודים הנפלאים האלו כבר בשנת 1962 ומאז אני מעריך אותם מאד. הם הגיעו אלינו בנפש חפצה ושוקקת, עברו בדרכם עשרות מדורי גיהינום, הגיעו הודות לפעילות של ה-"מוסד" ושל הטובים והנפלאים מהסיירות הידועות. להוציא יהודים מצפורני השטן הסודני (ראינו מה הם מסוגלים לעולל לבני עמם בדרפור ובדרום סודן), ולראות את כל החזון הנפלא מתנפץ אל מול חומות הגזענות המתועבת שלנו ואל מול מפלצת הביורוקרטיה הנוראה ממנה. לכן אני ממש מתרגש כאשר חגית פותחת את הפה ומנפקת מעט צלילי תקווה. אמש היא הגיעה עד שלישית הגמר ואני מקווה כי תוכתר בכתר שכול כך מגיע וראוי לה.
ובעניין אחר לחלוטין. השבוע נעשה בריש גלי מעשה נבלה מקומם של קבוצת חזירים מפוטמים בניצוחם של בן-גביר ומרזל. ההתקפה על ביתו של תא"ל ניצן אלון, היא אירוע מזוויע, מעורר סלידה ובחילה. הם יכולים להתעטף בכול המחלצות החרדיות, אבל שום דבר לא יסתיר את הכלימה ומאומה לא יכסה על הבושה. איכס !!! והכול בשם שמים ואני תוהה היכן מצויים שמים אלו ?! זה מה ש-חז"ל כינו "נבלה בשם התורה". נראה כי מנהיגי סדום ו-עמורה, יכלו ללמוד כמה דברים מהשרצים (בשם התורה) האלו. ולאנשי ניר בנים, אתם נמנים על הדור שלי-לפחות הוותיקים-איפה אתם ?! יכולתם,לפחות לדאוג שהטפילים הארסיים האלו, יחזרו למאורותיהם בזחילה ולא בהסעה נוחה. לך תהיה לוחם אמיץ וקצין מצטיין ומפקד מוערך. הרי שאצלנו, מה שקובע אלו דברים אחרים לחלוטין, משהו כמו קבלן קולות, מועל ברכוש המדינה, אלו יזכו לחסותו של היועץ המשפטי ולקריצה שובבה של בכירי המערכת. לא הצלחתי להבין מדוע אי אפשר להחזיק את התועבות האלו מאחורי סורג ובריח. שיתחילו לעבוד עבודה של ממש ע"מ לאכול ויפסיקו להתפטם על גבינו.
הקיץ בעיצומו והטמפ. בהתאם, אבל כל עוד המזגנים עובדים, אז מה לנו כי נלין?
אתמול, כובתה שריפה בהרי ירושלים, גם טייסת הכיבוי השתתפה, אבל האם זהו הסופר-טנקר של המתלהם?! תמהני.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות, 18.07.2011

No comments:

Post a Comment