Friday, October 21, 2011

ברוך השב

ברוך שובך לחיק משפחתך, חמש שנים וחצי זה לא זמן קצר בכול מצב, אבל כאשר זה נעשה בתנאי שבי ואצל חיות האדם של החמס, זה משהו שנשמע הזוי ובלתי אפשרי. עמדת בתנאי הבדידות הנוראים בהשגחתם של קנאי דת קיצוניים וחזרת על רגליך אפילו שלפי מה שנראה על גבי המסך, אתה זקוק לשיקום פיסי ואת זה אפשר בהחלט להשאיר לטיפולם של הוריך הכול כך מסורים ודואגים. אנחת רווחה נפלטה מפינו עם הופעת התמונה הראשונה שלך ע"ג המרקע. בלי ליטול ממך רשות, עשינו אותך לסמל ולמופת לכול בית בישראל, חלק גדול בהעמדתך בא הודות למסירות ולסבלנות האדירה של משפחתך, משפחה מיוחדת במינה. לא נותרה אבן שהם לא הפכו בניסיון מתמיד להבקיע את חומות הביורוקרטיה האטומה שלנו מצד אחד ואת תאוות הדם של "גיבורי" ה-אשלם מאידך. יצאת מחורי הגיהינום על רגליך לקול צהלתו של רוב רובו של העם, כל המרזלים והבן-גבירים המייללים, יכולים ליילל כאוות נפשם, אם הם כל כך כמהים לנקמה, שילכו בעצמם לעזה-איש לא ימנע מהם לעשות שם כאוות נפשם. אבל "גיבורים" אלו פועלים רק נגד לוחמי צ.ה.ל בהישענם על שליחיהם בממשלה ובכנסת. הרי לא יעלה על הדעת כי הגועליציה תיפול בגלל התפרעות כל שהיא של "אנשי-שלומנו". אבל מה קרה לאביר הסקרים שלנו ? איך הוא הפך את עורו ופעל בניגוד מוחלט לכול מה שכתב ולכול מה שנראה כאמונתו המדינית, אולי כי הוא חש חופשי לבעוט ברשות הפלסטינאית ובעיקר ביו"ר שלהם. הוא נראה מוכן להשתחוות לשטן רק שיניחו לו עם המו"מ עם אבו מאזן ואולי הוא פשוט זיגזג לכוון נכון. דבר אחד ברור, הצילומים שלו מקבל את גלעד, הוצגו חזור והצג אין ספור פעמים בכול ערוצי התקשורת מכול המינים. איכס!!!
נראה כי אין מקום מתאים וטוב יותר להחלמתו של גלעד, מאשר היישוב הקטן הטבול כולו בירק ומחובק ע"י יופיו של הגליל העליון. במהלך חיי הארוכים, שהיתי במשך כשנה בקיבוצים חניתה ואיילון, במסגרת שירותי בפלמ"ח, אי אפשר שלא להתאהב ביופייה של פיסת ארץ זו. לפני שנים רבות, פינטזתי לי כי את חיי הבוגרים אחיה בגליל. הגורל המתעתע שלנו, כיוון את מסלול חיי דווקא לכאן-לקצה המדבר, כל כך רחוק וכול כך שונה מזה של הגליל, לא שיש לי טענות לגבי העניין הזה, טוב לי עם המדבר והים אשר ניחנו ביופי משלהם מה גם שכול צעד אצלנו הוא בבחינת שינוי סדרי בראשית ובמאמצים רבים, הצלחנו להכניס צבע ירוק גם לכאן. אנחנו יכולים להתברך בדורות ההמשך שלנו, ילדים, נכדים ונינים, רובם חיים אתנו כאן באילות והרינו אסירי תודה לגורלנו אשר הביאנו הלום. לסיכום הימים האחרונים, אציין כי בימים אלו, התגלה מחדש משקלו הסגולי של עם ישראל העולה לאין שיעור על זה של "מנהיגיו". חג שמח !!
אביהו נלסון, קיבוץ אילות, ערב שמחת-תורה תשע"ב, 19.10.2011

No comments:

Post a Comment