והיה ביום של שרב ומתח, מעלות החום נוסקות לגבהים, הבן-גבירים מכרסמים מימין, ובבית אין רגע של שלווה, ויפן המלך אל חבר יועציו ויצוו עליהם לסדר לו נסיעה ממלכתית לארצות קרירות יותר והידועות במלונותיהם המפוארים ובמזון המשובח העולה על שולחנם. אצו, רצו, האחשדרפנים ועד מהרה ארגנו ל-ה.מ. נסיעה לבירת צרפת, זו המפורסמת במלונותיה המהודרים, במאכליה המפורסמים וביינותיה הטובים בעולם. אבל לפני שיצאו לדרך, באה הגבירה השולטת בכול ובצריחות רמות קבעה ופסקה כי לא יעלה על הדעת כי הזוג המלכותי המהולל, יטוס למרחקים ללא מיטה זוגית נאותה במטוס. אצו, רצו, המארגנים אל ה.מ. והוא ציווה חד וחלק כי רצונה של הגבירה-כבודה ובענייני כבוד יש לנהוג בזהירות יתרה. אז מה אם זה עולה מיליון שקל יותר? מה זה מיליון אחד לעומת רצונה המלכותי? ואם נטען כי פעם היו השליטים מסתפקים במחלקה ראשונה של טיסה מסחרית, הרי שאי אפשר להשוות אותם למשפחה השולטת עכשיו אלו שגדלו על תורת ההוד וההדר, על המדים והמצעדים, על הפאטוס והדמגוגיה. ואם הקודמים היו פרייארים ולא הכניסו ידם לצלחת-זבש"ם. ויימלא המטוס בווזיר הכסף זה אשר היה פעם שמאלני
רחמנא-ליצלן אבל מאז הבין היטב מי מורח לו חמאה על הלחם ומי נותן לו לחם יבש (אוי ויי), וגם זרזירי הלשכות וגם כמה כתבים אוהדים. ותצעד הפמליה בגאון על השטיח האדום, החצוצרות הריעו והתופים רעמו וכבודו נשא את נאומיו הנמלצים לקול מחיאות הכפיים של עושי דברו ומלקקי פנכתו ויבוא לציון גואל ולקואליציה הייתה עדנה.
אחרי צרפת, באה קנדה ואח"כ פגישת הניצחון בבית הלבן.
אבל מה אפשר כבר לעשות, כאשר במזרחנו התיכוני האירועים מהירים יותר מהדיבורים, בעוד מעלתם מדלגים משטיח לשטיח ומצילום אחד למשנהו, יצא לדרכו המשט של החמס מתורכיה לכוון עזה והתוצאות הממאירות טפחו לנו בפרצופנו. עוד פעם הפתעה?! נראה כי כן ואחת ענקית. אני מצדיע ומתרגש מהביצועים של השייטת בפרט ושל חיל הים ו-צ.ה.ל בכלל. אבל מאידך, אני תוהה ומתרגז על אבדן החוש למבצעים מיוחדים חובקי עולם, מה היה קורה היום עם חטופי אנטבה ?! או הבאת הצורר הנורא כל הדרך מארגנטינה, או החבלה במתקנים ורכיבים של הכור העיראקי ועוד מבצעים כהנה וכהנה. מה הפריע למי שאמון על כך, להוציא את המרמריס הזו מאפשרות הפלגה? אבל עם ממשלה כושלת ונפוחה, מי יכול להחליט? בודאי לא אחד שזקוק לטררם מתמיד לצורך ניפוח האגו שלו.
ובעניין אחר לחלוטין ובאלף אלפי הבדלות, היום היה היום האחרון של חודש מאי, נכדתנו המקסימה עינב, הפיקה ערב לסיכום החוגים למוסיקה של המתנ"ס האזורי. עונג צרוף להאזין לשירתם של ילדינו ולפירות ההדרכה המוסיקלית. זה רק מראה לנו כי למרות הכאוס השלטוני המדכא, צומחים בתוכנו כישרונות כאלו. כל הכבוד עינב !!!
אביהו נלסון, אילות, 31.05.2010
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment