לפי המסורת שלנו, חייב כל יהודי בארץ, לעלות לירושלים שלש פעמים בשנה: בפסח, שבועות וסוכות. צריך לשים לב לעובדה שכול שלושת הרגלים קשורים קשר הדוק לחקלאות. פסח-תחילת האביב, עונת הזריעה והשתילה של מינים רבים והעונה בה עדיין יש מספיק עשב לפיטום הצאן והבקר שיהיה מה להביא לכוהנים ושיישאר גם משהו לבית, הרי לא ייתכן להביא לכוהנים משהו לא מאיכות טובה. בשבועות, מביאים את הביכורים של מיטב התוצרת ובסוכות, המכונה גם חג האסיף, מביאים כל מה שרק אפשר. אחרי הכול, הצוות הגדול שמפעיל את בית המקדש צריך להתקיים. אנחנו עכשיו בעיצומו של חג הסוכות, ייתכן כי העלייה לרגל בחג הסוכות עלתה בחשיבותה על השניים האחרים, בהיותו חג האסיף, אפשר להניח כי כמויות התוצרת אשר הועלו לירושלים היו גדולות ביותר וזו הייתה גם הזדמנות נאותה לעסקות מסחריות, להתעדכנות בחדשות ולא פחות חשוב-למצוא שידוכים מתאימים. זו גם ההזדמנות לכול מיני "נביאים" בחסדי עצמם, להטיף את משנתם ולעתים אף לעורר מהומות. אירוע כזה אירע כאשר קנאי י-ם רגמו באתרוגים את המלך החשמונאי אלכסנדר ינאי, למרות הייחוס המשפחתי שלו, הם סירבו לקבלו כי לא היה מזרע דוד. למעשה הייתה זו התחלת הסוף של ממלכת ישראל, בגלל חילוקי הדעות בין הכתות, רצו הפרושים והביאו לכאן את קלגסי האימפריה הרומית. כידוע לנו היום, היה קל מאד להכניס את הרומיים לארץ, אבל להוציאם מכאן, זו כבר בעיה בלתי ניתנת לביצוע. היינו אז עם אשר מנה כמה מיליונים ועסקנו בחקלאות מגוונת וענפה. אבל המחלה הממארת של קיצוני קיצונים הרסה את כל המערכת הנפלאה הזו. יש לנו היכולת להתהדר בהפצת הגפן והזיתים והאתרוגים בכול אגן הים התיכון, קודם עם הפיניקים של קרתגו-ששלטו בשטחים נרחבים, בצפון אפריקה ובעיקר בספרד. אחר כך נטלו הרומאים בידם את הפצת הזית והגפן בכול הארצות הסובבות את הים התיכון. למעשה, היהודים הקדימו את הרומאים ואח"כ את הנצרות בחצי האי האיברי, ייתכן כי העיר רונדה-בדרום ספרד-נוסדה ע"י יהודים זמן רב לפני חורבן בית שני, השבטים המקומיים היו עובדי אלילים ויכלו לקבל בנקל את מושג האלוהות היהודי, אבל נראה כי היהודים עצמם לא ששו לגיור עם הארץ והם נפלו כפרי בשל בידי הנצרות אשר הוכנסה לשם ע"י הכובשים הויזיגוטים. חבל!!! השבוע, זכתה מדענית ישראלית בפרס נובל בכימיה, כל שועי הארץ נדחפו בהולים לברכה, הם רוצים לחוש על גבם חלק מהתהילה למרות שעשו הכול להרס ההשכלה הגבוהה. יש לנו כוחות יצירה אדירים אבל לא ברור
עד מתי נצליח לשרוד את גלי השטנה נגד האליטות. תנו לממשלה זמן והם יהרסו הכול.
עכשיו כבר מוצאי שמחת תורה, הסתיימו ההקפות למינם ומחר חוזרים לשגרה. אז נאחל לעצמנו שנה מאושרת ושלא נשכח את גלעד שליט הנמק בכלא הנורא של החמס.
שנה טובה, אביהו נלסון, קיבוץ אילות, 10.10.09
Subscribe to:
Post Comments (Atom)
No comments:
Post a Comment