חילופי משמרות

הלילה בחצות, מסתיימת שנת 2008 והחדשה של 2009 תופסת פיקוד. חילוף המשמרות ייעשה אומנם בקול תרועת זיקוקין-די-נור ושתייה כדת, אבל בהתאמה לנעשה מסביב לרצועת עזה, תהיינה החגיגות מעט יותר מינוריות.
היום, האחד בינואר, היום הראשון של השנה החדשה. סיימנו את שמונה והתחלנו את תשע במלחמה נגד החמס בעזה, אבל בעצם מתי אנחנו לא במלחמה?! לפחות הפעם היה לנו מספיק שכל להעביר את המלחמה אליהם, הטילים המוטלים עלינו אינם רבים ופגיעתם אינה מדויקת. טוב שלא המתנו להתעצמות יתר של החמס, גם כך הפניקה ביישובי עזה לא קטנה ומספרם של מוכי חרדה הולך ועולה.
מאז שהתחלתי את הכתבה הזו, חלו אצלנו אירועים רבים. אחותי הבכירה ,לאה, הלכה לעולמה שבעת שנים וברוכת צאצאים בת 85 הייתה בלכתה ושנתה האחרונה הייתה שנה של ייסורים וסבל. מובן כי נסעתי להיות כמה ימים עם משפחתי, ישבנו והעלינו זיכרונות ושזפנו את עינינו בתמונות החל מימי הילדות, נוסטלגיה במיטבה. בגיל כה מופלג, אין אנו בוכים על המת אלא מדברים בו, נזכרים באפיזודות מחייה הארוכים וחשים צביטה קטנה בלב, על אחות בשר ודם אשר פרשה ואולי גם על כך שאנחנו הולכים וקרבים גם אנחנו לנקודה הזו של "אל-חזור".
בינתיים נמשכת המלחמה במדמנה הארורה של עזה והסוף עוד לא נראה באופק. לפחות נסתמו פיותיהם של הפוליטיקאים הלהוטים כל כך לקראת הבחירות המיותרות הניצבות בפתח, נחמה פורתא. ככל הנראה, מתנהלת המלחמה הזו כיאות, סוף סוף זכינו לרמטכ"ל של חיילים ולא פוליטיקאי במדים. בתמיכה של שר ביטחון מקצוען, הוא אסף את שברי צהל מלבנון השנייה ושיקם אותו כמו שצריך ואת המערכה הזו הוא מנהל בשום שכל ובלי לחפש לעצמו עיתונאי חצר ומלקקים אחרים. אבל נראה כי זה מרגיז אי אילו עיתונאים ומגישי טלוויזיה ואת מררתם הם שפכו בקיתונות בתכנית "ארץ נהדרת", אשר הייתה אחת מהחביבות עלי ביותר. אין לי מאומה נגד סטירה, נהפוך הוא, אני שמח לצחוק על כל דבר כולל על עצמי. למרבית הצער, הולכת התכנית הזו בדרכן של כל התכניות ברשתות שלנו, כלומר יורדת לרמתן של יתר תכניות הסרק המלוות אותנו בכמות הולכת וגדלה , כך הלכה לעולמה גם התכנית הראויה היחידה של ערוץ 10 , זו של ירון ומוטי. נראה כי ערוץ זה עומד לעבור מהרשת וניזכר בו כנוסטלגיה.
ברכות חמות ללוחמים והלוואי ויכולתי לרוץ בחברתם.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות, ינואר 09