לכל יהודי באשר הוא, יש את יום הכיפורים שלו. למאמינים, למסורתיים ולסתם יהודים, ישנו יום הכיפורים המצווה מן המקורות ופחד יום הדין, חזק דיו גם לאלו אשר לא בדיוק מדקדקים במצוות הכתובות ולא באלו שבמסורות השונות. ישנם רבים המקיימים את הצום לאות סולידריות עם כלל העם היהודי. וישנם גם כאלו הגוזרים קופונים ע"י מינוי עצמי כמתווכים בין האדם לבוראו, אבל זו דרכו של עולם אז מה לנו כי נלין.
וישנו, כמובן, יום הכיפורים הפרטי של כל אחד ואחת מאתנו. יום הכיפורים האישי שלי, הוא אותו יום נורא יום בו הכתה בנו מלחמת השחצנות של 1973 , הדבר הארור הזה היה כתוב על הקיר באותיות של קידוש לבנה. אבל מה? הייתה "קונספציה" מקודשת שברוב רהב קבעה כי איש לא יעז להרים עלינו יד, שכחנו כי למנהיגים של המדינות מסביב, ישנה גישה שונה לחלוטין בנוגע לקורבנות, כאשר נוסיף לכול זה את ההזיות המשיחיות אשר פשטו בארץ, כשריפה בשדה של קוצים יבשים, הודות לניצחון הסוחף בששת הימים. כל ניסיון להפעיל את ההיגיון ואת השכל הישר, נגדע באיבו ובגסות יתרה בהאשמה שלי כבוגד, אנטי ציוני ועוד כאלו, הדיבורים לווו, לא אחת באיומים פיסיים. כמה מהם נחרטו בתודעתי, אבל לא אלאה את קוראי וחברי כי מה שחשוב זה לא מה אני אמרתי ומה היו התגובות האישיות שלי, אלא האם למדנו את הלקח והאם הפנמנו את התוצאות הנוראות של נפגעי '73 , חוששני כי התשובה היא שלילית. אבל זהו ריטואל קבוע בהיסטוריה של עם ישראל, אנחנו טומנים ראש בחול ומסרבים להפנים כי מה שמכונה הרבש"ע, לא יניף את ידו ולא יצילנו מידי אויבינו, מה ש"הוא" לא עשה בחורבן בית ראשון, הבית השני, אפילו לא כאשר ר' עקיבא המליך את בר כוכבא כמלך המשיח ואפילו לא בזמן השואה הנוראה אשר אירעה בס"ה לפני כשבעים שנה. ולהבדיל אלף אלפי הבדלות-אפילו לא בזמן ההתנתקות מעזה וזאת למרות הבטחתו של אחד מ"גדולי" הרבנים כי "הוא" יושיט את ידו הגדולה וימנע את הפינוי. אז בואו נעשה, כל אחד מאתנו, חשבון נפש ונשתדל להבין ולהפנים את התנאים אשר בתוכם אנו "מתבשלים" ונימנע מאסונות נוראים נוספים. אנחנו מתפארים באחוז הגבוה של זוכי פרס נובל אצלנו, אבל אל דאגה, תנו לממשלה הזו זמן-והיא תדרדר את ההשכלה הגבוהה לתהום תחתיות-היא עובדת על כך בכול כוחה.
ושלא יטמטמו לנו את השכל עם אמרות כמו "אל תדאג-יהיה בסדר", או: הכול בידי שמיים. שבענו מספיק מההבלים האלו, הגיע המן שבאמת נעשה סדר ונפסיק לשים מבטחנו בדברים ערטילאים. לפחות זרזפו עלינו כמה טיפות של גשם, כן ירבו.
אביהו נלסון, קיבוץ אילות, סוכות ה'תש"ע
No comments:
Post a Comment