הפשיזם מנצח

המחצית הראשונה של המאה העשרים, התאפיינה בעלייתן ונפילתם של תיאוריות רדיקליות מימין, משמאל, ובאמצע. הימין הקיצוני, התקבץ תחת דגלו של מוסוליני באיטליה ומשם פשט לכל רחבי תבל כאשר שכניו מצפון הביאו את האידיאולוגיה הזו לשיא שפלותה בזמן המשטר הנאצי, מאידך עמדו מולם מפלגות השמאל ובראשן המפלגה הקומוניסטית של סטאלין. וכמו שקורה בתעתועי ההיסטוריה, כרתו שני הקצוות ברית של בני השטן אשר כוונה למטרה אחת: כיבוש אירופה וחלוקת השלטון בעולם בין שתי המפלצות האלו. סטלין, כל כך סמך על "בן בריתו" עד כדי איסור חמור שכפה על הצבא האדום אשר רצה לבצע כמה פעולות הכנה. הטבח ההדדי היה מחריד ואנו בעצמנו שילמנו את המחיר הכבד מכולם-באופן יחסי-איבדנו שליש מעמנו, והחלק הזה של העם היה ועדיין הינו כל כך חסר. אבל כל העובדות והאירועים, לא עצרו את קליטתה של התורה הפשיסטית אצלנו, אפילו אימצו כאן את הסמלים הנוראים שלהם כמו המצעדים בחולצות חומות והשימוש במועל יד. גם הדעות הנפסדות של "אני ואפסי עוד" קנו אצלנו אחיזה חזקה והיא רק מתעצמת. אין אלו דברים המצוצים מן האצבע, הזיכרון הפרטי שלי מתחיל במה שנקרא אז: מאורעות '29, כלומר לפני כמעט שמונים שנה. אני זוכר היטב את תחילת שלטונם של הנאצים בגרמניה ובמקביל את עלותו לשלטון של רוזוולט בארה"ב ותחילת התאוששותה מהמשבר החמור של שנות העשרים אשר נגרמו ע"י מדיניות של קפיטליזם טהור (יש דבר כזה?). אמריקה ראתה במחנה השמאל את האויב העיקרי וסירבה בתוקף לכל בקשה להשתתף בריסונם של המדינות הפשיסטיות. הרפיסות של המעצמות הדמוקרטיות, שלהבה את כוחות השחור לנסות את כוחן בהתגרויות מתגברות היכן שזה רק ניתן. האתר שנבחר, היה בחצי האי האיברי, שם מרדו כוחות מהצבא נגד הממשלה הדמוקרטית הראשונה של ספרד וגם שם ניתן היה לעצור את המורדים בהתחלה, אבל הארגון העולמי שנקרא אז : "חבר הלאומים", הטיל אמברגו מוחלט על כל עזרה בנשק ואספקה לכוחות הרפובליקאים , בעוד איטליה וגרמניה צפצפו על כולם והעניקו לפרנקו עזרה מסיבית ואף נטלו חלק פעיל בהשמדת ערים ע"י הפצצות מהאוויר (גרניקה). פרנקו לא היה מצליח לעולם בהפיכה שלו בלי העזרה הזו ובלי העזרה של האכזריות הבלתי אנושית של צבאו. בן ברית נוסף, היה פיוס ה-12 (ימ"ש), לכנסיה הייתה השפעה גדולה בספרד ולעומתם , תקוות השמאל הייתה מכוונת אל ברית המועצות, אבל כל מה שעניין את סטלין, היה להשתלט על אוצר הזהב של הממשלה החוקית והיו לו שם מספיק נציגים אשר במקום להילחם שכם אחד עם כל הכוחות הרפובליקאים, העתיקו מ"המשיח" שלהם את שיטת הטיהורים הנוראה וכך נשחקה הרפובליקה בין הפשיזם הקלריקלי לבין בגידת ברית המועצות ואדישות העולם מאידך. בינתיים, בין אורגיה אחת לשנייה, החליט מוסוליני כי הוא היורש הבלעדי של יוליוס קיסר ופתח במסע לכיבוש אתיופיה. כאשר צבאו ה"מהולל" ברח בבושת פנים מפני האיכרים המקומיים, הוא שלח לשם את גראציאני עם מלאי גדול של גז רעיל-נשק אסור לשימוש ע"פ האמנות הבינ"ל, ומה עשו המעצמות? צקצקו בלשונם והרשו להיילה סילאסי לנאום לפני חבר הלאומים.
לא עלה על דעתי לכתוב שיעור של ההיסטוריה בת זמננו, מה שמציק לי מאד ומעלה אצלי דאגה גדולה, היא העובדה שדווקא אצלנו-אלו שעברו את הגיהינום עצמו לא כל כך מזמן, דווקא אצלנו חוזרות ההזיות הקלריקליות והלאומניות לגדולה ואחרי הבחירות האחרונות, מתברר כי יש להם רוב בעם. על כך אני מלין ועל כך אני דואב ומזה אני מאד מאד מודאג. כי איני מבין מדוע נגזר עלינו לעבור שוב ושוב את הקטסטרופות אשר היו לנו למכביר מאז שבאנו ארצה והפכנו להיות עם יושב בארצו ומעבד את אדמתו. למה היה צורך קבוע של הוזי הזיות שמשכו לחורבן לא רק את עצמם אלא גם ובעיקר את העם שישב על אדמתו והפיק ממנה יבול רב, ומי שלא נענה בהתלהבות יתר לגחמנות של הכתות הקיצוניות, ידע את טעמו של הפגיון-ע"ע סיקריים (סיקריקים). זהו סיפור החוזר על עצמו מאז ועד היום, כמו שכתוב בספרי הקודש: "בימים ההם אין מלך בישראל ואיש הישר בעיניו יעשה". והיום ? כבר יותר מחצי שנה שאין לנו ממשלה של ממש, העסקנים אוחזים זה בגרונו של זה ואת המצב הזה של רפיון השלטון, מנצלים הגרועים שבקיצוני הימין לכניסה לתוך סיר הבשר השמן של הממשלה החדשה. הכיצד זה קורה דווקא לנו לעם שסבל יותר מכולם מהפשיזם האירופי, איך זה קורה שדווקא כאן גוברת הברית בין קיצוני הדת לבין הימין "השפוי" כאילו ? רק לפני פחות ממאה שנים פרצה הציונות המדינית את טבעת החנק של הגלות ובהנהגה חכמה של תנועת העבודה, הקימה יישובים ברחבי ארץ ישראל, הובילה את היישוב הקטן למערכה קשה ובניגוד לכול הסיכויים ובניגוד לתחזיות המלומדות, הקימה את המדינה ופתחה את שערי הארץ לעם ישראל ואלו באו בהמוניהם. רק טעות כאילו קטנה, הם עשו וזו הפרדת הדת מהמדינה. השאיפה לפשרה והליכה לקראת האחר, ייצרה אצלנו שכבת אזרחים פורקי עול, הם אינם משרתים בצבא ואינם נוטלים חלק בבניין הארץ ובהתפתחותה. אפילו אלו מהם שהקימו את הקיבוץ הדתי, הולכים ומקצינים והתהום הפעורה בינינו הולכת ומתרחבת. אז מה הפלא שבמקום עלייה המונית לארץ, יש לנו הגירה המונית אל סירי הבשר אשר מעבר לים?!
לפני כמה שנים נעו אמות הסיפים וכל הפוליטיקאים צקצקו בלשונם הארוכה לגבי כניסתו של הנאצי האוסטרי היידר לממשלת אוסטריה, אז בא לי לשאול האם הגזענים יורשי כהנא והארכי גזען איווט כן כשרים להיכנס לממשלה שלנו? בזמנו, החזרנו את השגריר מאוסטריה, מה נעשה עכשיו אם כמה וכמה מדינות יקראו לשגרירים שלהן "להתייעצות"? נזעק בקולי קולות כי הם אנטישמים-רחמנא ליצלן ונמהר לארגן משלחות "חשובות" אל כל פינה בעולם. אבל מה כל זה חשוב לעומת ה"כיסאות הקדושים" בקריית הממשלה ? אבל כפי שזה נראה היום, אפילו התאווה האובססיבית לשלטון, אין בה די ע"מ להקים סוף סוף ממשלה כל שהיא. אולי הם מבוהלים מההכרח הבהול למשות את גלעד שביט מהבור של החמס, אחד מהכישלונות הקשים ביותר של הממשלה היוצאת. ומה עם המפלגה שלנו? אולי צריך להחליף אות אחת בשמה (א' במקום ע'). מה קרה לתנועה שהקימה את המדינה, בנתה את הארץ והקימה את צהל ? נראה שחלים עליה חוקי הטבע אלו שהעבירו מהעולם אפילו חיות כבירות כמו הדינוזאורים. הבה נתעורר מהאשליות ומהסתמכות על כוחות עליונים כי בנפשנו הדבר ויפה שעה אחת קודם.

אביהו נלסון, קיבוץ אילות. 18.03.2008